רבייב ואח' נ' אוחנה

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.2.16 בתל אביב.

2. לטענת התובעים רכבם עמד בעצירה מוחלטת במופע אור אדום ברמזור. לפתע, חש התובע 1 חבטה ברכבו. רכב הנתבעת אשר הגיח משמאל סטה לנתיב נסיעת רכב התובעים ופגע ברכבם.

3. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי נסעה בנתיב השמאלי בעוד התובע 1 נסע כל העת בנתיב הימני. לפני רכב התובע נסעו מספר רכבים בעוד נתיב נסיעתה של הנתבעת היה פנוי. לפתע, סטה בפתאומיות רכב התובעים לעבר נתיב נסיעתה של הנתבעת ופגע ברכבה.

4. התובע 1 חזר בפני על גרסתו לפיה רכבו עמד ראשון ברמזור במופע אור אדום כאשר לפתע הגיח רכב הנתבעת סטה לעבר נתיב נסיעתו ופגע ברכבו. עד מטעם התובעים, העיד אף הוא שהיה עם התובע 1 ברכב כשהם עומדים ראשונים ברמזור במופע אור אדום ולפתע הנתבעת סטתה לנתיבם ופגעה ברכב.

5. הנתבעת גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נסעה בנתיב השמאלי והתובע בנתיב הימני. כאשר הרכבים נסעו בצורה איטית לכיוון הרמזור ורכבים רבים לפניהם בכביש, החליט התובע 1 לעבור לנתיב נסיעתה אשר היה פנוי יותר תוך שהוא מבצע עקיפה בלתי זהירה של רכבה ופגע בו.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת והיא מהימנה עלי. על פי עדותה רכב התובע עקף את רכבה במטרה לעבור לנתיב נסיעה ופגע ברכבה כל זאת במהלך התקדמות לעבר הרמזור המרוחק. מנגד גרסת התובע היתה בלתי מהימנה בלתי הגיונית ולא תאמה את תנאי הדרך. הכיצד במופע אור אדום כשרכב התובע ראשון ברמזור יכולה הנתבעת לעקפו בנסיעה?

שלישית, תמונות ממקום האירוע, אשר התובע אישר את אמיתותם, מוכיחות חד משמעית שרכבם של הצדדים היה מרוחק כמה מאות מטרים מהרמזור, בניגוד גמור לעדות התובע והעד מטעמו. יתרה מכך, בתמונות נראה בבירור שרכב התובע הוא שסוטה לעבר נתיב נסיעתה של הנתבעת ולא להיפך. שכן, נתיבי הנסיעה מסומנים על הכביש בצורה ברורה. לאור האמור גרסת התובעת הוכחה בראיות.

לפיכך, הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבעת לפיה רכב התובע הוא זה שעקף וסטה לעבר נתיב נסיעתה. הרי שהתובע הוא אשר אחראי לקרות התאונה