אילישיב נ' איילון - חב' לביטוח בע"מ

לפניי תובענה כספית על סך 8929₪ שעניינה דרישה לפיצוי בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 16.6.2015.

התובע הינו בעל הרכב הנפגע.

הנתבעת הינה מבטחת הרכב הפוגע, אשר במועד התאונה היה נהוג בידיי הגברת אסועד מונה.

טענות הצדדים.

לטענת התובע, התאונה ארעה עת יצא נהג הנתבעת מחניה בנסיעה לאחור והתנגש בו בחזית רכבו. בעקבות התאונה הוכרז רכבו כ"אובדן כללי" .

על פי חוות הדעת של השמאי שצורפה לכתב התביעה הוערך שווי הרכב בסך של 8,129 ₪ ומכאן תביעה זו. לטענת התובע , לסכום זה יש להוסיף את שכ"ט השמאי בו נשא בסך 800 ₪ .

לטענת נהג הנתבעת, נסיבותיה של התאונה שונות. לדבריה, התאונה ארעה כאשר נמצאה ברכבה אשר היה במצב חניה ומדומם, ושלא בתנועה. לגרסתה, נוכח משאית אשר הגיחה ממול לרכב התובע הסיט התובע את רכבו ממסלול נסיעתו, ופגע בה בעוצמה בחלקו האחורי של רכבה. מכאן שלדבריה, האחריות לתאונה מונחת על כתפיי התובע ודין התביעה להדחות.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בכתבי טענותיהם ובנספחיהם, מצאתי כי דין התביעה להידחות מהנימוקים שלהלן;

1. עסקינן בתביעה לפיצוי בעבור נזקי רכוש אשר נגרמו עקב תאונת דרכים, כאשר אל מול בית המשפט מונחות שתי גרסאות סותרות ביחס לנסיבותיה. במקרים כגון דא, על בית המשפט להכריע בין גרסאות הנהגים המעורבים וזאת בהינתן סבירות גרסותיהם ביחס למוקדי הנזק ברכבים, וכמו כן על בסיס התרשמותו הישירה מאמינות עדותם.