ת-ק-8563-09-14 סקורוחוד נ' חודדה ואח'

1.לפניי תביעה נזיקית-כספית, ע"ס 7,745 ₪, במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעות בנזקי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.5.14 ברחוב שמואל תמיר, בירושלים.

התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג טויוטה יאריס מ.ר. 24-940-61 (להלן: "רכב התובעת"). הנתבעת 1 הייתה, בזמנים הרלוונטיים לתאונה, הנהגת ברכב מסוג מאזדה 3 מ.ר. 86-185-56 (להלן: "רכב הנתבעות").

2.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, עת נסעה התובעת באיטיות ברחוב שמואל תמיר לכיוון רחוב יקותיאל אדם, בכביש דו סטרי צר בשל העובדה כי רכבים חונים משני צדיו, לפתע הגיח רכב הנתבעות שנסע בנתיב הנגדי בנסיעה מהירה שאיננה הולמת את תנאי הדרך, פגע ברכב התובעת והסב לו נזקים בהיקף של 6,545 ₪.

3.אליבא דגירסת הנתבעות, כפי שנטענה בכתב ההגנה, בעת שהנתבעת 1 נסעה בנתיב נסיעתה ברחוב שמואל הנגיד (צ.ל. שמואל תמיר) בגבעת זאב, חלף רכב התובעת ברובו על פני רכבה, כאשר לפתע סטה רכב התובעת מנתיבו ופגע ברכב התובעת.

4.ביום 22/8/13 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים בו שבו הצדדים על טענותיהם והנהגות המעורבות העידו אודות נסיבות קרות התאונה וכן, העיד עד מטעם הנתבעת, מר שי אוחיון, אודות נסיבות קרות התאונה.

5.התובעת העידה בפניי אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריה, נסעה עם רכבה ברחוב שמואל תמיר מצפון לכיוון דרום במקום בו קיים כביש דו סטרי, בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון (במ/1) כאשר, רכב שהגיע מהנתיב הנגדי במהירות לא הבחין ברכבה ולא שעה לצפירות שלה והתנגש עם חזיתו השמאלית בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובעת. התובעת ציינה, כי כשהבחינה בסכנה ניסתה להיצמד כמה שיותר לצד ימין של הכביש על מנת להימנע מהתאונה.

6.הנתבעת 1 העידה בפניי, לדבריה, נסעה בכביש דו סטרי צר כאשר לפתע הבחינה ברכב התובעת מגיע מהנתיב הנגדי כשהחלק האחורי שלה נכנס בחלק הקדמי של רכב הנתבעות. לטענתה, התובעת לא צפרה עובר לקרות התאונה.

7.עד הגנה, מר שי אוחיון, העיד בפניי. לדבריו, ישב ליד הנתבעת 1 בעת שנסעו ברחוב צר ועמוס שבו חונים רכבים משני צידי הדרך. כשהתקרב רכב התובעת שנסע בנתיב הנגדי ונוכח היות הדרך צרה, שני כלי הרכב האטו נסיעתם כאשר שני כלי הרכב ניסו לעבור אחד את השני, רכב התובעת סטה לימין על מנת להימנע כנראה מהתנגשות. העד שמע את ההתנגדות ואת צעקות התובעת כלפיהם.

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי טענות ועדויות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן נימוקיי.