קריגר נ' חבה

בפניי תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה עקב שימוש שעשתה הנתבעת בנכס שבבעלות התובעת ואשר הושכר לנתבעת ושימש אותה לצרכי מספרה, ובפרט נזקי רטיבות שנגרמו במקום.

התובעת הציגה לי חוות דעת של מומחים שונים, אשר אחד מהם ציין כי הרטיבות הינה "תוצאה של נזילה ו/או בעיות אטימה בחנות הסמוכה".

חוות דעת של מומחה אחר – מר צבי טל – אשר אף העיד בפניי – מלמדת כי מקור הרטיבות במזגן שהתקינה הנתבעת במושכר, ובפרט בצינור המים היוצא מן המזגן, אשר אורכו ואופן הצבתו גרמו לכך שמים זרמו בחופשיות על הקיר האחורי (הדרומי) של המספרה, וגרמו לרטיבות.

הנתבעת טענה בפניי כי הרטיבות מקורה בעסק השכן, וכך סבר אף המומחה מר טל בתחילת הדרך, ושינה טעמו רק בעקבות לחצי התובעת ובן זוגה.

מר טל העיד בפניי והתרשמתי ממומחיותו ומקצועיותו. מר טל אישר את דברי הנתבעת כי אכן בתחילת הדרך סבר אף הוא לתומו כי מקור הרטיבות בעסק השכן, ואף אישר כי בן זוגה של התובעת ניסה לשכנעו לרשום כי מקור הרטיבות במעשי הנתבעת.

יחד עם זאת, עמד מר טל על דעתו כי לא שינה את חוות דעתו בעקבות לחצי מר קריגר, כי אם בשל התרשמותו המקצועית הכנה כי הגורם לרטיבות הוא אכן המים הזורמים מן המזגן, והוא אימת מסקנה זו תוך שימוש במכשור שפירט בחוות דעתו, והזמנת חוות דעת נוספת מטעם חברת אינפרטק, אשר אימתה את הדברים.