פרנקו נ' יונייטד אירליינס אינק.

רקע

1.התובעים הם אם ושני ילדיה, אשר רכשו מהנתבעת כרטיסי טיסה לניו יורק, לשם טיול משפחתי, לפני גיוס של הבן הצעיר (להלן: "התובעים").

2.הנתבעת היא חברת תעופה אמריקאית, המפעילה בין היתר טיסות סדירות בין נמל התעופה בן-גוריון בישראל לבין נמל התעופה ניוארק בארה"ב (להלן: "הנתבעת").

תמצית טענות התובעים

3.התובעת הגישה את התביעה מכוח הוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"). ביום 26.10.16, בשעה 22.45, הייתה אמורה להמריא טיסה 090 מנמל התעופה ניוארק לנתב"ג. לאחר ביצוע צ'ק-אין ובידוק ביטחוני, הודיעה הנתבעת על עיכוב בשעת הטיסה, לשעה 01:30. לקראת השעה אחת לפנות בוקר הודיעה הדיילת על עיכוב נוסף. לקראת השעה שתיים לפנות בוקר בוטלה הטיסה והנוסעים הופנו לדלפק שירות הלקוחות. התובעים עמדו בתור שעות ארוכות מבלי שיגיע נציג להסביר מה קורה או לסייע באיתור טיסות חלופיות. התובעים מתארים תחושת חוסר אונים מכיוון שהיו חייבים לחזור לישראל בזמן , הן לרגל אירוע משפחתי והן בשל מבחן שהיה קבוע לתובעת 2 הלומדת במכללה. לבסוף הונפקו לתובעים כרטיסי טיסה חדשים, ליום 27.10.16 בשעה 14:00, והם הופנו לבית מלון קרוב, אליו הגיעו רק בשעה 04:00 בבוקר. לאחר לילה ארוך וקשה, ומחשש להחמיץ את הטיסה החלופית- התובעים בקושי ישנו, וחזרו לשדה התעופה בשעה 11:00 בבוקר. בסופו של דבר, הטיסה החלופית יצאה ביום 27.10.16 רק בשעה 15:15. מדובר באיחור משמעותי ביחס למועד הטיסה המקורית, העולה על 16 שעות. התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק והם תובעים פיצוי בסך של 27,000 ₪.

תמצית טענות הנתבעים

4.הנתבעת טוענת כי האיחור בטיסה נבע מאירועים בלתי צפויים ולא מתוכננים, כאשר כלי טיס אחר פגע בכנף ימין של מטוס הנתבעת, משיקולי בטיחות הטיסה בוטלה. הנתבעת התייחסה הן לתחולתו של חוק התובלה האווירית התש"ם- 1980 (להלן: "חוק התובלה האווירית") והן להוראות חוק שירותי תעופה. לטענה בהתאם להוראות שני החוקים והוראות אמנת מונטריאול היא פטורה מפיצוי בנסיבות העניין. לטענתה- בנסיבות בהן התקלה לא הייתה בידיה והיא גם לא יכלה למנוע אותה, הרי שאין עליה לשאת באחריות ואין מקום לפיצוי בגינה. יתרה מכך, מיד לאחר הביטול הנתבעת פעלה למציאת פתרונות ומתן סיוע לנוסעים שטיסתם בוטלה באופן בלתי צפוי. הנתבעת דאגה לתובעים לכיבוד, שתיה ולינה עד למועד הטיסה החלופית. בנסיבות אלו הנתבעת טוענת כי פעלה בהתאם לחוק ולאמנות ולכן אין מקום לפיצוי.

המסגרת הנורמטיבית

5.חוק התובלה האווירית, אימץ למשפט הישראלי מספר אמנות ופרוטוקולים המסדירים את היחסים והמצב המשפטי בסוגיות בעניינן תובלה אווירית. האמנות גודרות את גבולות אחריותן של חברות תעופה לנזקים הנגרמים לנוסעים אגב תובלה אווירית ובכלל זה בשל איחורים בתובלה אווירית.

ביום 16/8/12 נחקק חוק שירותי תעופה והוא בא להסדיר את נושא הפיצוי המגיע לנוסע אשר טיסתו עוכבה או בוטלה זאת על רקע היעדר הסדרה מספקת של הנושא בחוק התובלה האווירית.

6.ס' 1 לחוק שירותי תעופה מגדיר טיסה שבוטלה גם כ- "טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור שנקבע לפי סעיף 6(ח);"

ס' 6 לחוק קובע הוראות ביחס למצב בו טיסה בוטלה ובס' 6(א) קובע כדלקמן:

"(א)נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:

(1)שירותי סיוע;

(2)השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע;