לוי נ' אנוליק

עסקינן בתביעה בגין אירוע תאונת דרכים בגינו תובע התובע נזק שנגרם לטענתו לרכב שבבעלותו בסך 3,778 ₪, הכולל השתתפות עצמית 2,859 ₪, השתתפות עצמית לירידת ערך 199 ₪, כינון פוליסה 220 ₪, טרחה ועוגמת נפש 500 ₪.

התובע טוען בכתב התביעה כי ביציאה מכביש מס' 1 למחלף קיבוץ גלויות, עמד רכבו ברמזור אדום כאשר רכב הנתבעת הגיע ופגע ברכבו מאחור.

התביעה הוגשה כנגד הנתבע מר רמי אנולק, אולם בדיון שהתקיים ביום 24.7.16, ע"פ הסכמת הצדדים נמחק נתבע זה מכתב התביעה, שכן הרכב הנתבע אינו בבעלות אלא בבעלות חב' השכרה שלמה סיקס, וצורפה בהסכמה כנתבעת הגב' יעל אנוליק ביתו של הנתבע.

הצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשות התאונה כאשר התובע טוען כי הנתבעת פגעה ברכבו מאחור באשר לא שמרה מרחק בעוד הנתבעת אשר נהגה ברכב טענה כי רכב התובע שנסע לפניה סטה לתוך נתיב נסיעתה.

הצדדים אינם חלוקים כי במקום התאונה ישנם 3 נתיבים, הימני ביותר פניה ימינה ושני נתיבים פניה שמאלה.

ע"פ עדות התובע בבימ"ש, התאונה אירעה עת עמד רכבו בנתיב האמצעי בפניה שמאלה, כאשר רכב הנתבעת אשר נסע בנתיב נסיעתו מאחוריו פגע ברכבו בחלקו האחורי ימני, כאשר חלקו של רכב הנתבעת בתוך נתיב האמצעי וחלקו בתוך הנתיב הימני.

הנתבעת העידה בבימ"ש כי התובע נסע בנתיב הימני ביותר ורכבה היה בנתיב האמצעי כאשר סטה רכב התובע לתוך נתיב נסיעתה באופן שלא היה בידה לעצור ניסתה לחמוק ולסטות לנתיב הימני, ופגעה עם חלקו הקדמי שמאלי של רכבה בחלקו האחורי של רכב התובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי עדויות הצדדים אני סבור כי יש להעדיף את גרסת התובע לעניין התרחשות התאונה על פני גרסת הנתבעת, שכן גרסה זו יותר מסתברת ומתיישבת עם מיקומי הנזק שנגרם לרכב התובע.

אין חולק כי עסקינן בתאונה בה רכב התובע נפגע בחלקו האחורי ימני מפגיעה של רכב הנתבעת. מצב דברים זה על פניו מתיישב עם כך שרכב הנתבעת לא שמר מרחק ופגע ברכב התובע.

מיקומי הנזק ברכב התובע לפיהם נפגע באזור חלקו האחורי ימני של הפגוש אינם מתיישבים עם גרסת הנתבעת שכן, ע"פ טענתה רכב התובע נסע בנתיב הימני ביותר סטה אל תוך נתיב נסיעתה שבנתיב האמצעי. ככל שכך היו פני הדברים אזי שבעת סטיה זו היתה הפגיעה ברכב התובע בצידו האחורי שמאלי אשר נכנס תחילה לתוך נתיב הנסיעה ולא בצד אחורי ימני.

אשר להסברה של הנתבעת בעדותה בבימ"ש כי על מנת למנוע התאונה הסיט את רכבה לכיוון הנתיב הימני , טענה זן עלתה לראשונה בעדות ולא מצאה ביטוי בכתב ההגנה ומהווה הרחבת חזית אסורה שיש לדחותה.

אשר על כן, הוכח לבימ"ש כי התאונה ארעה עקב רשלנותה של נהגת הנתבעת, אשר אחראית לגרם התאונה ולנזק שנגרם לרכבו של התובע.

טענות הנתבעת בכתב ההגנה לפיהן לא הוכחה ירידת ערך נטענת בעלמה ומבלי שהובאה חוות דעת שמאות נגדית ומבלי שנסתר האמור בחוו"ד השמאי ואישור חב' הביטוח של רכב התובע, שצורפו לכתב התביעה, לעניין השתתפויות העצמיות שנוכו מהתביעה שהגיש לחב' הביטוח, השתתפות עצמית בגין ירידת ערך ודמי כינון בסך של 3,278 ₪.

אשר על כן, מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין רכיבים אלה סך של 3,278 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ביום 9.2.16 ועד לתשלום המלא בפועל.

התובע עותר לחיוב הנתבעת בסך 500 ₪ בגין עוגמת נפש. התובע לא הביא כל ראיה להוכחת עוגמת נפש, ועל כן, התביעה בגין רכיב זה נדחית.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע אגרה בסך 50 ש"ח והוצאות בגין טרחה בניהול התביעה בסך 500 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.