לוי צדק נ' ברק תאורה ש.ב. עיצובים בע"מ

ביום 28.2.17 הוגש כתב תביעה בתיק דנא. כתב ההגנה הוגש ביום 26.3.17.

ביום 6.9.17 נקבע התיק לדיון ומאחר שהנתבעת לא התייצבה, על אף שזומנה כדין, ניתן ע"י כב' השופטת העמיתה טלמור פסק דין בהעדר, במסגרתו קיבלה התביעה וחייבה הנתבעת בהוצאות לטובת התובעת בסך 500 ₪.

ביום 17.09.17 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין. הנתבעת הסבירה כי איחרה להגיע בשל אי הבנה ולא במכוון אך התייצבה באולם בית המשפט במהלך יום הדיונים ועל כן ביקשה שיינתן לה יומה. ביום 18.10.17 ניתנה החלטת בית המשפט, לפיה נעתרת לבקשת הנתבעת ועל מנת שלא לסגור את דלתות בית המשפט בפני הנתבעת, הורתה על ביטול פסק דינה תוך חיוב הנתבעת בתשלום הוצאות נוספות לטובת התובע בסך 500 ₪.

התיק נקבע לדיון נוסף ליום 31.12.17 אליו לא התייצבו הצדדים על אף שזומנו כדין והתביעה נמחקה. ביום 7.1.18 הגישה הנתבעת בקשה נוספת לביטול פסק דין, הגם שהתביעה נמחקה, חרף זאת, נעתר בית המשפט בפעם השנייה לבקשה והורה בשנית על ביטול פסק דינו. (החלטת כב' השופטת העמיתה טלמור מיום 11.2.18 ). כמו כן חייבה הנתבעת בתשלום הוצאות בסך 300 ₪ לטובת התובע.

ביום 9.5.18 התקיים דיון בתיק ושוב לא התייצבה הנתבעת. בית המשפט נעתר שוב לבקשת התובע וניתן פסק דין בהעדר. מכאן הבקשה שלפניי לביטול שלישי של פסק הדין בתיק דנא.

הבקשה הוגשה ע"י עו"ד זיינדברג שהינו ב"כ הנתבעת. כעולה מהבקשה, הזימון נשלח למשרדו אך נוכח מצבו הנפשי הקשה ותקופה לחוצה בה שרוי, לא עשה את שמחויב היה לעשות ולא עדכן את מרשתו הנתבעת בדבר מועד הדיון הקבוע. המבקש עותר לביטול פסק הדין השלישי משאי התייצבות הנתבעת אינה נובעת מרשלנותה וכן כי סיכויי הנתבעת להצליח בהגנתה טובים.