ת"ק 8063-01-15 ג' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

מונחת בפני תביעה כנגד המבטחת בגין נזקי שריפה, שאירעו לדירת התובע בשריפה שאירעה ביום 9.1.14.

המחלוקת היחידה בתיק זה היא סרוב הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות הדיור החילופי בעת שיקום הדירה.

לטענת התובע, בעקבות שריפה שפרצה בדירתו, שהיתה מבוטחת בביטוח מקיף אצל הנתבעת, פנה אל הנתבעת וזו שלחה שמאי מטעמה על מנת להעריך ולקבוע את גובה הנזק. השריפה אירעה ביום 9.1.14 והשמאי אותו שלחה הנתבעת ביקר בדירה כבר למחרת היום ב- 10.1.14. לטענת התובע, הוא סיפק בידי השמאי כל אינפורמציה שנתבקש על ידו וממילא קבע השמאי בחוות דעתו כי מגיעים לתובע דמי שכירות בגן דיור חלופי למשך חודש וחצי. חוות הדעת הוצאה ביום 10.3.14 וצורפה לכתב התביעה.

התובע עתר לתשלום בגין דמי השכירות בעבור הדיור החלופי בסך של 10,500 ₪ אותם אישר השמאי מטעם הנתבעת, תשלום לעו"ד בעבור ההתנהלות אל מול הנתבעת בטרם הוגשה התביעה, אובדן ימי עבודה והשחתת זמנו של התובע. כמו כן, עתר התובע כי בית המשפט יחייב את הנתבעת בהוצאות שישקפו התנהלותה חסרת תום הלב של הנתבעת.

לטענת הנתבעת סרובה לשלם לתובע את דמי השכירות נובעים מהעובדה כי הוא לא נתן להם מסמכים רלוונטים להוכיח כי אכן השתמש בדיור החלופי, לא הוכיח את הנזק ודרש את דמי השכירות לאחר שעברו 6 חודשים שהם הזמן לתשלום פיצויים לפי ערך כינון.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

ואלה נימוקי:

1.כל התנהלות הערכת הנזקים והתשלום לתובע נעשתה על יסוד חוות דעת של השמאי שמונה מטעמה של הנתבעת לטפל בענין.

2. התובע העיד כי הקשר הישיר בכל הענינים הקשורים לשריפה היה רק מול השמאי שמונה מטעם הנתבעת, ואת חוזה השכירות הוא סיפק לשמאי כאשר הלה דרש אותו ממנו. אני מאמינה לתובע כי אומנם כך התנהלו הענינים והוא נענה לכל דרישות השמאי.

3. דו"ח השמאי קבע במפורש כי: "בעקבות האירוע הפכה הדירה בלתי ראויה למגורים למשך תקופת השיקום שנמשכה חודש וחצי, לפיכך שכרו המבוטחים דירה חלופית דומה, בהתאם לחוזה שכירות שהועבר לרשותנו, תמורת סכום סביר (מגוריהם נמשכו בפועל פרק זמן ארוך יותר, אולם בהערכתנו התייחסנו לחודש וחצי בלבד)". התובע העיד כי שכר דירה מקרוב משפחה ואף הציג בבית המשפט את חוזה השכירות. אני מאמינה לתובע כי שכר את הדירה ושילם את הסכומים הנקובים בהסכם כדמי שכירות. התובע לא התגורר ברחוב ואינני רואה מה פסול יש בשכירת דיור חלוף מבן משפחה אחר. שוכנעתי כי החוזה איננו פיקטיבי והוא חוזה אמיתי. בהקשר זה יצויין כי הואיל ותקופת השיקום שנקבעה הוערכה בחודש וחצי הרי שמציאת דירה חלופית מהרגע להרגע למשפחה שלמה לפרק זמן קצר הינה משימה אתגרית בלשון המעטה. אני מקבלת בעניין זה את טענת אשת התובע, שהעידה כי משלא היתה להם ברירה ולא יכלו להתגורר אצל הוריה הרי שנאלצו לשכור דירה חלופית לתקופה זו כאשר הישועה הגיעה מצד קרוב משפחה שהיה מוכן לאפשר להם את המגורים לפרק זה בעבור דמי שכירות ראויים.