מאיר מרואת נ' אלבדאוי ואח'

התובע מספר שהינו קבלן בניין לשעבר והנתבעים הינם אב ובנו אשר ביקשו לבנות בניין.

בהיות הצדדים ביחסי ידידות ומשום שהנתבעים הכירו את כישוריו של התובע בתחום הבנייה, הם ביקשו ממנו לנהל את עבודות הבנייה ולפקח עליהם, בכל הקשור לקשרים עם קבלנים, בעלי מקצוע נוספים וספקי בטון, וביקשו ממנו למצוא מהנדס שיכין תכניות, ולסכם מחירים של עלויות ובעלי מקצוע.

התובע גם התבקש להגיע למשרדו של בא כוח הנתבעים כשזה הכין חוזים לחתימה ע"י בעלי מקצוע והתובע אף יעץ בעניין החוזים.

הנתבעים אמרו לתובע שעבודתו תימשך שלושה חודשים והם ישלמו לו בעבורה 20,000 ₪ וכך הוסכם בין הצדדים בעל פה.

העבודות נמשכו כארבעה חודשים, כשהתובע נמצא באתר כל יום ומבצע את עבודתו כפי שסוכמה. מאחר ומדובר בעבודה של ארבעה חודשים ולא שלושה, טוען התובע שהוא זכאי לשכר של 27,000 ₪ מהנתבעים.

כשפנה התובע וביקש את שכרו מהנתבעים, הם שילמו לו 3,000 ₪ בלבד, ולא הסכימו לשלם מעבר לכך.

הנתבעים מאשרים שבנו בניין.

בשיחה מקרית בינם לבין התובע הציע התובע לעזור לנתבעים, כשהוא מציג את ניסיונו בפיקוח על עבודות בנייה, והציג זאת כעזרה לנתבעים מתוך גישה חברית בשל ההיכרות ביניהם.

כששאלו הנתבעים כמה כסף הוא מבקש עבור עבודתו, הוא השיב: "חס וחלילה, כסף זה לא בינינו, קודם כל אני אשרת אתכם, אתם תראו תוצאות ואז תשלמו מה שתראו לנכון".