ינוביץ נ' עיריית חיפה

בפניי תביעה בה תובעים התובעים את הרשות המקומית ואת תאגיד המים השייך לרשות (להלן - "הנתבעים"), בטענה כי הם זכאים להחזר כספים אשר גבו הנתבעים בעבור אגרות בנייה והיטלים, מכוח תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 ומכוח חוקי העזר השונים.

התביעה הוגשה ביום 4 בדצמבר 2018 כנגד עיריית חיפה, ובאותו היום, הגישו התובעים בגין אותן עובדות המקרה, תביעה נוספת כנגד תאגיד מי כרמל בע"מ ועיריית חיפה.

ייאמר, כי לא ברור מדוע בחרו התובעים לפצל את התביעות באופן בו עשו זאת, אולם מכיון ששני התיקים מעוררים שאלות משותפות של חוק ושל עובדה, ובהסכמת הצדדים, הוריתי ביום 27 בנובמבר 2019, על איחוד הדיונים בשני התיקים.

רקע

1. לתובעים ניתן היתר בנייה בשנת 1993 לבניית בית פרטי הרשום על שם התובעת ואשר מצוי בשטחה של עיריית חיפה. התובעים מתגוררים בנכס עד היום.

2. לצורך קבלת היתר בנייה כאמור, קבעה עיריית חיפה מספר תנאים, כאשר אחד מהם הוא תשלום בגין אגרות והיטלים בהתאם לתעריפים שנקבעו על ידה מראש.

3. בהתאם, שילמה התובעת לעיריית חיפה בשנת 1993 את האגרות וההיטלים בגין ההיתר כנדרש (להלן – "ההיתר המקורי").

4. חברת מי כרמל בע"מ היא תאגיד מים וביוב אשר הוקם בינואר 2010, מכוח חוק תאגידי מים וביוב התשס"א-2001, אשר עוסק באספקת מים וביוב בשטחה המוניציפלי של העיר חיפה ומוסמך על פי דין לחייב בתשלומי חובה הקשורים לאספקת המים והביוב בהתאם לתעריפים שקבעה רשות המים.