חיוב 012 סמייל טלקום בע"מ בגין שתי הפרות של הוראות חוק הגנת הצרכן

פתח דבר

מונחת בפני תביעת התובעת לחייב את הנתבעת בהשבת סכומים, שהתובעת שילמה לנתבעת ביתר וכן בתשלום פיצוי בגין פעולות ומחדלי הנתבעת.

נקצבו מועדים להגשת סיכומי הצדדים. הוגשו סיכומי התובעת וסיכומי הנתבעת. המועד להגשת סיכומי תשובה על ידי התובעת חלף, אך חרף זאת לא הוגשו סיכומי התשובה. לפיכך ניתן בזאת פסק דין זה ללא אותם סיכומי תשובה.

טענות הצדדים

התובעת טוענת, כי התברר לה שהיא משלמת לנתבעת תשלום כפול - הן בגין השימוש בתשתית רשת אינטרנט והן בגין קבלת שירותי הנתבעת כספקית שירותי אינטרנט. זאת בנוסף לתשלום חודשי, שהתובעת שילמה לבזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן – בזק) בגין השימוש בתשתית האינטרנט. התובעת טוענת, כי הנתבעת הכירה בטעותה. זאת ועוד, הנתבעת אף זיכתה את התובעת בגין חלק מהתשלומים הכפולים, אך הזיכוי לא היה מלא בגין כל התקופה ולא הושבו לה התשלומים היתרים במלואם. לנוכח קיומם של החיובים הכפולים, ומשהדבר התגלה לתובעת, ביקשה התובעת להתנתק משירותי הנתבעת. למרות שהתובעת שלחה לנתבעת בקשה להתנתקות, והדבר נעשה במספר ערוצי התקשרות, הנתבעת התעלמה מהבקשה ונהגה בתובעת כב"לקוח שבוי". בכתב התביעה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בהשבת התשלום החודשי הכפול, ששילמה במשך חמש שנים, בסך כולל של 6,813 ₪. כמו כן, עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 3,187 ₪.

הנתבעת מאשרת, כי בשנת 2013 אכן התברר שהתובעת מחויבת בחיוב כפול. בין הנתבעת ובזק הוסכם, כי חשבונה של התובעת אצל הנתבעת יזוכה בסך של 1,454.36 ₪ בתוספת מע"מ. החיוב האחרון, שבוצע בחשבונה של התובעת, היה בשנת 2013. זאת לאחר שהתובעת ביטלה את אמצעי התשלום. הנתבעת מאשרת עוד, כי בשל שגגה הודעת הניתוק של התובעת לא טופלה במועד. בכל מקרה, הודעה באמצעות אתר "נֶתֶק" איננה יכולה לחייב את הנתבעת.

דיון והכרעה

חיוב בכפל תשלום

אכן, הנתבעת מאשרת, כי התובעת חויבה בחיובים כפולים בגין השימוש בתשתית האינטרנט. יחד עם זאת, הנתבעת טוענת, כי ביררה את פשר החיוב הכפול עם בזק, וזיכתה את התובעת בגין כל החיובים הכפולים (סעיף 1.1 לכתב ההגנה; עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 29-32).

כאמור לעיל, התובעת עותרת בכתב התביעה להשבת כספים, שנגבו ממנה בגין חיוב כפול במשך 5 שנים בהן קיבלה שירותים מהנתבעת. דא עקא, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח, כי חויבה בחיובים כפולים בגין כל אותה התקופה. התובעת לא הוכיחה מהו משך התקופה במהלכה חויבה בחיובים כפולים וכן לא הוכיחה את סכום החיוב הכפול. התובעת צרפה לכתב התביעה שתי חשבוניות בלבד, אחת מהתקופה, שבה חויבה בחיוב כפול, ואחת מהתקופה שלאחר מכן, אז תוקן הסכום (נספח א לכתב התביעה). פרט לכך לא צורפו חשבוניות נוספות, המעידות על חיוב כפול, שהיה בהן כדי להוכיח את פרק הזמן המלא בו חויבה התובעת בכפל. ממילא גם לא הוכח סכום החיוב הכפול. גם בדיון שהתקיים בפני, לא פרטה התובעת את טענותיה בעניין זה כנדרש. ההיפך הוא הנכון, מר עמוס ביק - בעלה של התובעת - אישר, כי הזיכוי בגין החיובים הכפולים הועמד כיתרת זכות בחשבון התובעת אצל הנתבעת, וכי בהמשך התקופה הסכומים בהם חוייבה התובעת הופחתו מסכום הזיכוי ולא הועמדו לפירעון (ראה עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 5-12):

"אני מניח שתשלום אחרון שילמתי ב- 6.10.13. במרץ 2014 התנתקתי מ- 012. באוקטובר הם אישרו לי שהם חייבים לי כסף. הם שלחו לי הודעת תשלום עם סימן מינוס. לא קיבלתי כסף, אלא זיכוי בחשבון, אבל אז נודע לי דבר מאד פשוט, שגם החיוב של שירותי האינטרנט זה חיוב גבוה מאד, וגם את זה הם אישרו לי לאחר מכן. בחודשים שבין אוקטובר עד מרץ, הסכום שהייתי צריך לשלם ירד לי מהמינוס של הזיכוי שהם נתנו לי. בחודש מרץ 2014 עמד לרשותי 1,600 ₪. אני לא קיבלתי כסף, אלא זיכוי, ואני התנתקתי מהם. אני התנתקתי אחרי שהבנתי שגם התשלום החדש הוא בגדר תשלום יתר. אני איבדתי אמון בחברה הזאת והתנתקתי. עד שהתנתקתי אני צריך לשלם זה נכון. עד מרץ 2014 שילמתי מהמינוס".

בהקשר זה יוער, כי בסיומו של הדיון ביום 13.10.16, ולאחר שנציגת הנתבעת פרטה לפרוטוקול את התאריכים המדויקים בהם היו חיובים כפולים ואת החישוב שהביא לסכום הזיכוי (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 29-31), ניתנה לתובעת אפשרות לבקש את דחיית הדיון על מנת ללמוד כדבעי את טענות נציגת הנתבעת. למרות זאת, התובעת לא פעלה לתיקון כתב התביעה או להצגת ראיות נוספות, שהיה בהן כדי לתמוך בטענותיה בעניין פרק הזמן וסך החיוב הכפול.