פרמן ואח' נ' לביא

לפניי תביעה כספית על סך 2,170 ₪ שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעים כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 4.4.2017.

לטענת התובעת 2- עת נסעה ברחוב שדרות בן גוריון בחיפה, לפתע, חזר הנתבע בנסיעה לאחור ופגע ברכבה. לדבריה, לאחר התאונה המשיך הנתבע בנסיעתו ורק ברמזור, ובעזרת עוברי אורח, עצר את רכבו. משביקשה את פרטי הביטוח, סירב הנתבע למסור לה ומסר לה את רישיונו אשר צולם על ידה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב נזקים ישירים, אשר על פי הצעת מחיר לתיקון עומדים בסך 1,170 ₪. כמו כן עותרים התובעים לקבלת סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט ועוגמת נפש.

לטענת הנתבע- לא היה מדובר בתאונה כי אם בשפשוף קל, שהרי ברכבו לא נותן כל סימן. בנוסף טוען הנתבע כי עד לרגע שבו דפקה התובעת על חלון רכבו בכוונה לבקש את פרטי הביטוח, לא ידע כלל אודות התאונה ולמעשה אינה התרחשה. עוד מוסיף לטעון כי נזקיה של התובעת בסך 1,170 ₪ לא הוכחו, ובפרט לא סך נוסף של 1,000 ₪ אשר אין לו כל תימוכין.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, נספחיהם , שמעתי את עדות הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק של הרכבים , מצאתי כי מלוא האחריות לתאונה מונחת לפתחו של הנתבע, ועל כן דין התביעה להתקבל בחלקה והכל מהנימוקים שלהלן;

1. עסקינן בתביעה שעניינה בתאונת דרכים, בה בפניי בית המשפט מונחות שתי גרסאות סותרות זו מול זו. מן המפורסמות כי במקרים כגון דא סומך בית המשפט את פסיקתו על יסוד התרשמותו הישירה מעדויות הצדדים- סבירותם ומהימנותם- וכל זאת לאור מוקדי הנזק ברכבים המעורבים.

    

2. מגרסת הצדדים עולה כי התאונה התרחשה בכביש שירות, עת עמדו הרכבים להשתלב בכביש הראשי. לדברי התובעת כאמור, שעה שהמתינה כי הכביש יתפנה, לפתע החל הנתבע בנסיעה לאחור ופגע ברכבה. לטענת הנתבע כאמור, לא היה ולא נברא.

    

3. בשים לב למוקדי הנזק, מצאתי כמקובלת עליי במלואה את גרסת התובעת , תוך שמצאתי אותה כמהימנה, קוהרנטית, סדורה ומתיישבת עם הנזקים הנטענים, הן בעדותה והן על פי התמונות שהוגשו לבית המשפט. בניגוד לגרסת התובעת, מצאתי את גרסת הנתבע כגרסה שאינה אמינה עליי כלל ועיקר, תוך שמצאתי כי המדובר בגרסה לא עקבית, אשר נפלו בה סתירות, אי דיוקים, חוסר סבירות וכן כי אינה מתיישבת עם נסיבות האירוע, והכל כפי שאפרט בהמשך;