ת"ק 7846-12-15 בן-נון נ' סנטרל פלוס בע"מ ואח'

מונחת לפני תביעה לביטול עסקה לרכישת רכב מאת הנתבעת.

לטענת התובע הוא היה הבעלים של רכב מסוג פיאט פונטו ישן שהוא רצה להחליפו ברכב מסוג ציטרואן C5. לדבריו הוא פנה אל הנתבעת שהיא חברה העוסקת בסחר ברכבים, זו הציגה בפניו מכונית מסוג ציטרואן שהוא אמור לקבל לאחר תיקון, היא לקחה ממנו את רכב הפונטו הישן שלו ונתנה לו באופן "זמני" רכב ציטרואןC 4 שהוא איננו חפץ בו ועומד אצלו ללא שימוש וללא ביטוח.

לדבריו הוא היה צריך לשלם את מחיר הרכב ב פריסה של 42 תשלומים בשיקים של 748 ₪ כל אחד וזאת בנוסף לרכב הפונטו הניתן ב – TRADE IN לנתבעת.

התובע תובע את ביטול העסקה ובסך הכל 33,000 ₪ בגין התשלומים שהוא שילם ובעד הרכב שאין בו שימוש והוא איננו מעונין בו.

הנתבעת מצידה מכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. שמעתי את עדות נציג הנתבעת, אשר התנהל מול התובע לאורך כל הליך הרכישה וממנה מצטיירת תמונה שונה של העובדות. התובע מכר לנתבעת את רכב הפונטו הישנה שלו בתמורה לסך של 1,000 ₪, וזו נמכרה עוד באותו יום לצד ג' כלשהו. כמו כן, רכש מאת הנתבעת רכב אשר עד למועד זה נמצא ברשותו, ושהיה אמור לשלם בתמורתו 60 תשלומים של 748 ₪ כ"א, אולם מכיוון שלא היו בידיו מספיק שיקים הוא נתן לנתבעת רק 41 שיקים וכן שיק בטחון להבטחת שאר התשלומים בגין השיקים שלא היו זמינים באותו הרגע ובסך של 15,271 ₪.

עוד טענה הנתבעת כי כל השיקים אותם נתן התובע חוללו באי פרעון ובגין כך פתחה הנתבעת כנגדו בהליכי הוצל"פ.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי באריכות את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות ובמסמכים שהגישו הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

1. הוברר כי כל העיסקאות בין התובע לנתבעת מתועדות במסמכים בכתב המגבים באופן נחרץ את גרסת הנתבעת.