מזורסקי נ' פלאפון תקשורת בע"מ

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת לשלם לה 8,700 ₪, כהחזר על תשלום בו חויבה בקשר למכשיר אייפון S6 בצרוף החזר הוצאות.

היא מספרת שביום 20.10.15, הגיע לסניף הנתבעת בעפולה אדם בשם אושר בן מוחה וזאת עפ"י מה שנמסר לה ע"י הנתבעת.

אושר מסר לנציגי הנתבעת צילום ת.ז של התובעת, ייפוי כוח ורישיון נהיגה.

בהסתמך על אלה מסרה לו הנתבעת מכשיר איפון וציוד נלווה וחייבה את התובעת בגין העסקה.

התובעת טוענת שלא ידעה על העסקה עד אשר קיבלה מכתבי התראה מהנתבעת.

בעקבות מכתבי ההתראה, שילמה התובעת באמצעות אמה את החוב שנדרש ממנה.

התובעת טוענת שלא ידעה על העסקה ולא נהנתה ממנה.

התובעת טוענת שהמסמך עליו מסתמכת הנתבעת בהגנתה, המהווה מעין ייפוי כוח מטעמה, חסר כוח להקים לתובעת חיוב כלפי הנתבעת בעסקה הרלוונטית.

אמנם ייפוי הכוח חתום על ידי התובעת, אך לא מופיע בו מספר הזהות של אושר, לא מופיע בו שמו המלא ואין בו ייפוי כוח לקשור עסקה של קניית מכשיר סלולרי.

נדמה שאין חולק שהתובעת התלוננה במשטרה נגד אושר על כך שהונה אותה.

התובעת שילמה לנתבעת סך של 5,700 ₪ בגין אותה עסקה והיא מבקשת פיצוי נוסף בסך 3,000 ₪ בגין פגיעות נלוות.

הנתבעת כותבת להגנתה, שהתובעת נתנה לאושר הסכמה לביצוע העסקה עם הנתבעת.

הנתבעת טוענת שפעלה בהתאם לייפוי כוח ולתעודות המזהות שהציג לה אושר.

הנתבעת טוענת שאושר הזדהה בפניה באמצעות תעודת זהות, והציג לנציג הנתבעת ייפוי כוח ואת כל פרטי הזיהוי הרלוונטיים של התובעת לרבות פרטי חשבון הבנק שלה וצילום תעודת הזהות שלה, כאשר לטענת הנתבעת, עפ"י מסמכים אלה אישרה התובעת לאושר להתקשר בשמה עם הנתבעת.

ייפוי הכוח עליו הסתמכה הנתבעת צורף לכתב ההגנה ונאמר בו: