ת"ק 7832-02-16 גרונוב נ' זרבאילוב ואח'

התובעת הגישה תביעה ע"ס 12,000 ₪ בגין נזק שלטענתה נגרם לרכבה ע"י רכב השייך למדינה, רכב משטרת ישראל נהוג ע"י שוטר מר יעקב זרבאילוב.

התביעה הוגשה כנגד השוטר והנתבעת 2.

בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעים נטענה טענה מקדמית כי לנתבע 1, שוטר שנהג ברכב משטרה בעת תפקיד עומדת חסינות ויש לתובע במקומו את המדינה.

בדיון שהתקיים ביום 24.7.16, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבע 1 מר זרבאילוב, יימחק מהתביעה , תצורף המדינה כנתבעת וכתב ההגנה שהוגש בתיק ישמש כתב הגנה גם מטעם המדינה, ובהתאם ניתנה החלטה המורה על תיקון כתב התביעה.

בכתב ההגנה נטען כי רכב הנתבעים יצא מחניה בו רכב התובעת עמד מאחורי רכב הנתבעים, רכב הנתבעים נסע באיטיות לאחור ופגע קלות ברכב התובעת.

כמו כן, נטען כי לרכב התובעת היו נזקים רבים קודמים שאינם קשורים לתאונה וכי טמבון הרכב התובע היה קשור עם חוט.

הנתבעת 2 טענה בכתב ההגנה כי אינה מבטחת של רכב המשטרה הפוגע אלא מנהלת קרן הפנימית לביטוחי הממשלה. בהעדר ראיה כי הנתבעת 2 מבטחת של רכב הנתבעת 1, לא עומדת לתובעת עילה כנגד הנתבעת 2, ועל כן, התביעה כנגד נתבעת 2 נדחית.

הצדדים אינם חלוקים כי רכב הנתבעים נסע לאחור פגע בחלקו הקדמי של רכב התובעת, אולם חלוקים בשאלה האם הנזקים המפורטים בתביעה נגרמו עקב התאונה או שמא מדובר בנזקים קודמים. רכב התובעת הינו רכב שנת ייצור 2002 אשר ע"פ השמאות שצורפה לכתב התביעה נסע 226,139 ₪, ובעת התאונה בשנת 2015, גילו כ- 13 שנה.

התובעת בעדותה בבימ"ש העידה כי לא מדובר היה ברכב חדש אלא רכב שהיו בו שריטות ושפשופי צבע. כמו כן, העידה כי חוט אליו מתייחס התובע אינו קשור לפגוש הקדמי של רכבה אלא למגן פלסטיק של הבוץ שבחלקו התחתון של הרכב על מנת למנוע שפשוף שלו עם הכביש.

לתובעת הוצגו תמונה של רכבה שצולמה ע"י השוטר בטלפון הנייד, ובמענה לשאלה לפיה נטען כלפיה כי היו קיימים בפגוש הקדמי של רכבה סדקים עובר לתאונה, הכחישה טענה זו, אולם אישרה כי באותו מיקום של הסדקים היתה שריטה וסדק קטן, אשר לאחר המכה שקיבל רכבה מרכב הנתבעים נוצר סדק רחב, והסמל של רכבה נפל ממקומו.

עד מטעם הנתבעים, מר יעקב זרבאילוב, השוטר שנהג ברכב הנתבעים, אישר כי ביציאה מחניה נסע לאחור ומבלי שהבחין ברכב התובעת נגע רכבו ברכב התובעת. ע"פ עדותו התובעת ציינה בעת האירוע כי מצב רכבה אינו כלשונו "מי יודע מה", ואישרה כי היה בטמבון סדק קטן עוד קודם התאונה.

כמו כן, הודה עד התובעת כי בעקבות הפגיעה נפל ממקומו סמל רכב התובעת.

ע"פ עדותו לרכב הנתבעת לא היתה כל פגיעה בגין התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי עדויות הצדדים, אני סבור כי מהראיות שהובאו לפני בית המשפט הוכח כי רכב התובעת כפי שאישרה התובעת עצמה היה רכב שאינו חדש (כבן 13 שנה), אשר היו בו שריטות וקילופי צבע. התובעת עצמה הודתה כי בפגוש הקדמי היו קיימים עובר לאירוע התאונה נשוא התביעה סדקים קטנים באותם אזורים בהם נתגלע לאחר התאונה סדק גדול יותר.

מצבו התחזוקתי הרעוע של רכב התובעת אשר כלל שריטות וקילופי צבע כמו גם מגן פלסטיק בתחתית הרכב שנקשר בחוט, מלמדים כי בחלקו הקדמי של רכב התובעת היו נזקים קיימים עובר לאונה אשר הוחמרו בעקבות הפגיעה של רכב הנתבעות.

בנסיבות אלה אני סבור כי יש לייחס לנתבעות אחריות להחמרה בנזקים קיימים וזאת בשיעור של 50% מסכום הנזק שפורט חוו"ד השמאי שצורפה לתביעה. ע"פ דו"ח שמאות שצורף לתביעה הוערך הנזק לרכב התובעת בסך 8711 ₪. התובעת לא הביאה לפני בימ"ש ראיות לגבי ראש נזק של אובדן ימי עבודה, נזקים ו/או הוצאות אחרות, מעבר לאלה שפורטו בפסק הדין לעיל. על כן, סכום התביעה העולה על הנזק שפורט בשומה בצירוף שכ"ט שמאי, ועד לסך 12,000 ₪ נדחות.

אשר ליתר טענות הנתבעות, כי לא נגרם נזק של ירידת ערך או קיומן של תאונות קודמות, אזי משלא הובא ע"י הנתבעות שמאות נגדית או ראיות בנדון, אין בידי לקבלן.

לאור המפורט לעיל, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת, מחצית מסכום הנזק שבשומה, בסך 4,355.5 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ביום3.2.16ועד לתשלום בפועל.