ת"ק 7830-12-14

מונחת לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי פח לרכבו שהיה מעורב בתאונת דרכים מיום 27.5.14.

התובע הוא הבעלים של הרכב בעוד מי שנהג בפועל ברכב בעת קרות התאונה היה בוריסלב שוט (להלן: "נהג התובע").

בדיון בפני העידו הן נהג התובע והן הנתבעת 1 שנהגה ברכב הנתבעים.

לטענת נהג התובע הוא נסע בכביש דו – נתיבי בנתיב הימיני כאשר הנתבעת נוהגת את רכבה בנתיב השמאלי. תוך כדי נסיעה איבדה הנתבעת 1 את השליטה ברכבה וסטתה בזוית חדה לפניו לתוך נתיב נסיעתו ואף פגעה ברכב נוסף אשר חנה מימין. נהג התובע ניסה לעצור אולם לא הספיק הוא פגע ברכבה בצדו האחורי ימני בפגוש אחורי בכנף עם חלקו הקדמי שמאלי של רכבו.

התובע תמך את תביעתו בחוות דעת שמאי מומחה באשר תחילה הוא תיקן רק את הפנס ויישר את הטמבון.

על פי גרסת הנתבעת היא הגיעה מפנייה קודמת מנתיב שמאלי לשמאלי ובעודה נוסעת בנתיב זה הבחינה בחניה פנויה מצד ימין לנתיב הימיני. היא אותתה פנתה ימינה ואחרי שהיתה כבר בעצירה מוחלטת, פגע בה התובע בחלק האחורי של מכוניתה.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה כאשר הנתבעת 2 בקשה וקיבלה רשות להצטרף כנתבעת נוספת לתביעה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם מצאתי כי דין האחריות לקרות התאונה היא על הנתבעת 1 וממילא דין התביעה להתקבל.

ולהלן נימוקי:

1. עדותו של התובע הותירה בי רושם חיובי באשר לתיאורו את אופן קרות האירועים בנסיבות העניין. עדותו היתה בהירה סדורה וממילא משתלבת עם שורת ההגיון והשכל הישר ומתיישבת עם פגיעות הרכבים בפועל. אני מאמינה לתובע כי נסע בנתיב הימיני כפי שהוא מתאר ואני מאמינה לו כי לפתע סטתה המכונית שהיתה נהוגה בידי הנתבעת בזוית חדה לתוך נתיב נסיעתו מצד שמאל, ובכך היא גרמה לכך כי מכוניתה ומכונית התובע יתנגשו.