ת"ק 777-05-14 דוגה ואח' נ' לביטוח בע"מ

1.עניינה של התביעה שלפניי - במחלוקת על תשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח אלמנטרי לרכב (מס' פוליסה 112-3-45-579193) שהנפיקה הנתבעת לרכב התובע 1, מסוג יונדאי אלנטרה מ.ר. 81-852-51 (להלן: "רכב התובעים" או "הרכב המבוטח") בגין תאונת דרכים עצמית שנגרמה לרכב ביום 6.9.12 בכביש הסטף שבהרי ירושלים כשהוא נהוג על ידי התובע 2 (להלן: "התאונה").

2.לטענת התובעים, כעולה מכתב התביעה שהוגש על ידם, כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכבם נזקי 'אובדן מוחלט' בהתאם לחוות דעת השמאי, מר שלמה בן שושן, מיום 20.9.12 זאת, הואיל והיקף הנזקים לרכב התובעים עלה על 60% משווי הרכב. בנסיבות אלה, על פי תקנות התעבורה סעיף 9 לצו הפיקוח על המצרכים והשירותים, החליט השמאי להכריז על הרכב כעל 'אובדן מוחלט'. השמאי העריך את ערך הרכב בפועל, לאחר הפחתות שונות, בסך 18,397 ₪. כמו כן, השמאי ציין, כי שרידי הרכב ייעודם לפירוק בלבד והרכב הועבר לרשות הנתבעת.

3.ביום 15.1.13 וביום 18.12.12 נשלחו לתובעים מכתבי דחייה מטעם הנתבעת בהם שבה הנתבעת ופירטה את עילות הדחייה מטעמה ( מכתב הדחייה הראשון לא הוצג). בהתאם למכתבי הדחייה עילות הדחייה הינן כדלקמן: היעדר שיתוף פעולה מצד המבוטח כאשר סירב להיפגש עם חוקר מטעמה ובכך שסירב לענות לשיחות טלפון ובגין אי הצגת-רישיון נהיגה בר תוקף. כוונת מרמה והיעדר כיסוי ביטוחי הואיל ולשיטתה לאחר חקירה ודרישה, הרכב המבוטח היה נהוג על ידי מי שאינו מורשה לנהוג על פי תנאי הפוליסה.

4.בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת נטען לדחיית התביעה מהטעמים כדלקמן: קיומו של חשד כבד לדיווח כוזב באשר לנסיבות קרות התאונה. כמו כן, נטען, כי הנזקים שנגרמו ברכב אינם מתיישבים עם תיאור האירוע מפי התובע 2 וכי הנזקים ברכב התובעת (שלושה מוקדי נזק) מעידים, כי האירוע לא אירע כמדווח. בנוסף, נטען לאי שיתוף פעולה של המבוטח עם חוקר מטעמה.

5.ראיות התביעה:

התובע 1 העיד בפניי. לדבריו, לרכב המבוטח היה כיסוי ביטוחי אצל הנתבעת לנהגים מעל גיל 24, כשלאביו, תובע 2, היה כיסוי ביטוחי בזמן התאונה ורישיון נהיגה בר תוקף. התאונה התרחשה בעת שתובע 2 נהג ברכב המבוטח ונסע בסביבות השעה 22:00 בכביש 3965 מהסטף לכיוון 'מעוז ציון', כאשר רכב שנסע בנתיב הנגדי סינוור את התובע 2 וגרם לסטייתו לעבר תעלה שהייתה בצד הדרך. התובע 1 לא היה ברכב בעת קרות התאונה. לאחר התאונה התקשר אליו אביו (תובע 2) ומסר לו אודות קרות התאונה. התובע 1 הגיע למקום התאונה כאשר ראה את אביו ודודו פועלים לגרור את הרכב. אביו ביקש ממנו להתקשר לקרוב משפחה על מנת שיפתח מגרש שהיה בחזקתו לצורך אחסון הרכב. בשלב זה, תובע 1 'יצא מהתמונה' והמשיך לדרכו. יום למחרת דיווח על תאונת הדרכים לחברת הביטוח ומילא טופס פרטי תאונה בהתאם לדרישת הנתבעת.

התובע 2 העיד בפניי אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריו, ב-6.9.12 בסביבות השעה 22:00 נהג ברכב המבוטח מכיוון ירושלים למבשרת ציון דרך כביש הסטף. באחד העיקולים של הדרך סטה מנתיב נסיעתו בעקבות סינוורו מאורות משאית שנסעה בכיוון הנגדי כאשר הרכב התדרדר לתעלה שהייתה בצד הדרך. לאחר התאונה יצר קשר טלפוני עם בנו (התובע 1) ועם אחיו, על מנת שיזמינו גרר לחילוץ הרכב. הרכב נגרר ממקום התאונה למגרש השייך לאחיין של התובע 2 שם שהה מספר ימים עד לבדיקת השמאי מטעם חברת הביטוח ומשם הנתבעת גררה אותו לצורך מכירת השרידים לצד ג'. בחקירתו הנגדית השיב, כי ככל שזכור לו עובר לתאונה הוא הסתובב בירושלים באיזור הקניון אך לא שלל אפשרות שהיה במרכז העיר.

עד תביעה - מר שלמה בן שושן, שמאי רכב. לדבריו, הוא חתום על חוות הדעת מיום 20.9.12 ואולם שמאי אחר בשם רוני תורג'מן בדק את הרכב בפועל. השמאי אישר, כי הינו משמש כשמאי רכב מטעם הנתבעת. בחקירתו הנגדית אומנם ציין, כי לו היה רואה כי עסקינן בנזקים שאינם סבירים ולא יכלו לקרות באירוע אחד היה דואג לציין זאת בחוות דעתו ומפנה את תשומת לב הנתבעת לכך. כמו כן, בנסיבות התאונה לפיהן, רכב התובעים נפל לתעלה ונפגע מסלעים שנצבו שם השיב השמאי, כי הנזקים כפי שנחזים מהתמונות שצולמו על ידו במסגרת דו"ח השמאי סבירים בהחלט. השמאי חזר על חוות דעתו בעניין זה אף בעת חקירת נציג חברת הביטוח כאשר ציין, כי בהחלט אפשרי מצב בו נגרמו מוקדי הנזק הנ"ל כתוצאה מאירוע אחד.

כמו כן, העידו בפניי סוכן הביטוח, מר רובי כהן ומר דוגה הראל. עדויותיהם לא נמצאו רלבנטיות למחלוקות בתיק זה ומשכך, לא מצאתי לדון בהן.

6.ראיות ההגנה :