ת"ק 7580-11-16 כהן נ' עירית ירושלים

כללי וטענות הצדדים

1.ביום 9.10.16 השתלט התובע על חדר אשפה שבבעלות העירייה ואכסן בחדר חפצים אישיים. העירייה נתנה לתובע התראה, כי יפנה את חדר האשפה. משלא פינה התובע את חדר האשפה, תפסה העירייה את חדר האשפה והחרימה את חפציו של התובע. החפצים אוכסנו במשרדי הפיקוח העירוני. לתובע ניתנה אפשרות ליטול את חפציו, אך הוא מיאן עשות כן.

2.ביום 29.9.16 הציב התובע קראוון ברחוב ואכסן בו חפצים אישיים. לפי טענת העירייה, בעשותו כן, הפר את הסדר והניקיון, ועבר עבירה לפי סעיף 39(א)(1) לחוק עזר לירושליים (שמירת הסדר והניקיון) תשל"ח – 1978. ביום 5.10.17 ניתנה לתובע התראה, כי יפנה את חפציו ומשמאן – פונה הנגרר ביום 16.10.17 וחפציו אוכסנו במגרש שבבעלות העירייה.

3.העירייה הודיעה לתובע מבעוד מועד, כי יפנה את שני האתרים מכל חפץ, שכן בדעתה לפנותם בהקדם. התובע מיאן לפנות את האתרים. העירייה השתלטה על האתרים ואכסנה את הקראוון והחפצים השונים שנתפסו במחסנים של העירייה המיועדים לכך.

4.התובע הגיש תובענה זו, בגדרה עתר, כי בית המשפט יפסוק לו פיצויים בגין חפציו שניזוקו עקב השתלטות העירייה על חפציו. לטענתו, הפינוי גרם נזק לחפצים בשיעור של 34,500 ₪.

5.לטענת העירייה, מדובר בהשתלטות של התובע על מרחבים ציבוריים, תוך גרימת טרדה רבה לציבור, הפרעה למעבר הולכי הרגל ו הפרה בוטה של הוראות החוק. התובע קיבל התראה, כי חפציו יפונו אך הוא לא שעה לה.

6.העירייה המשיכה וטענה, כי התובע פעל בניגוד לחוק, אילץ את העירייה להסיר את המחסומים בעצמה, תוך בזבוז משאבים אנושיים וכספיים ופגיעה בקופה הציבורית שמימנה את הפינוי. אשר על כן יש לדחות את התביעה מכל וכל.

דיון

7.גרסת התובע :