ת"ק 7556-02-16 גולדברג זהבי נ' הלל

1.לפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו, לטענתו, בשל נהיגה רשלנית של הנתבעת 1.

2. הצדדים חלוקים ביניהם בעניין אופן התרחשות התאונה וממילא האחריות לקרותה ולהטבת

נזקי התובע .

3.ביום 12/07/16 התקיים לפני דיון בו העידו התובע והנתבעת. כל ההדגשות בציטוטים מן הפרוטוקול ומתמלילי השיחות שיופיעו להן, אינן מופיעות במקור.

4. התובע העיד בדיון:

"אני הבעלים של רכב ביואיק. אין מחלוקת לגביי מקום התאונה והזמן.

התאונה קרתה ביום 4.8.15 במתחם החניה ברחוב הרב פינטו 20 פ"ת. אני עמדתי בחניה, התחלתי לצאת לאחור, הסתכלתי בראי, הכוונה שלי היא שהפנים של הרכב יהיו לכיוון היציאה. הנתבעת 1 יצאה מהחניה עם הפנים של הרכב נגד כיוון היציאה והיא נסעה לאחור במהירות בכדי לצאת מהחניה ופגעה ברכב שלי וגרמה לנזקים שמפורטים בכתב התביעה. (מדגים באמצעות מכוניות צעצוע).

אני טוען שהנתבעת נכנסה בי. לו הייתה התובעת פונה כפי שצריך כאשר חזית מכוניתה לכיוון היציאה אז התאונה לא הייתה נגרמת.".(שורות 2-8 ע' 2 לפרוטו').

5. הנתבעת העידה בדיון:

"אני הבעלים של האוטו מסוג סוזוקי איגניס. במועד התאונה נסעתי לאחור כשאני יוצאת מהחניה. והיא(צ"ל היה א.ד) בום יצאתי מהאוטו החלפנו פרטים, התחלנו לדבר על פרטי הביטוח והוא אמר שזה בעיתי כי נסענו ברוורס ולי יש ביטוח צד ג' בלבד ואף אחד לא יתקן לי את האוטו ואם אני רוצה לתקן את האוטו אני צריכה לבוא איתו למוסך. (שוחחנו בטלפון). אמרתי לו שאם הוא רוצה שיתקשר לביטוח שלי וכך הוא עשה, ואז הוא חזר ואמר לי שהוא לא מתכוון להפעיל את הביטוח שלו.

לשאלת בית המשפט, למה לא יצאת עם הפנים ליציאה?

משיבה: אני לא זוכרת למה לא יצאתי עם הפנים ליציאה."

(שורות 6-13 ע' 3 לפרוטו').