ת"ק 7553-05-16 בן יאיר(אסיר) נ' שירות בתי הסוהר

כללי

1. בפניי בקשת המבקשת (הנתבעת), מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר (להלן: "המבקשת") לסילוק תביעת התובע על הסף.

    

2. התובע, שהינו אסיר, הגיש תביעתו כתביעה קטנה לפיצוי כספי בסך 33,800 ₪ בשל צער, סבל, עוגמת נפש, אי קיום החלטת בית משפט, הפרת חובה חקוקה ופגיעה בכבוד האדם. הכל, בגין עוולות שעוולה כלפיו המבקשת, לטענתו, עת שהה בבידוד במשך 5 ימים בחודש ינואר האחרון, שהתבטאו, בין היתר, באי כיבוס בגדיו, מניעת טיפול רפואי, תנאי תברואה בתא, תחזוקת התא ועוד.

    

3. המבקשת הגישה בקשה לדחיית התובענה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית.

   לטענת המבקשת, טענות התובע בתביעתו הן כולן בעניינים הנוגעים למאסרו, ולפיכך על התובע להעלותן במסגרת עתירת אסיר לבית המשפט לעניינים מנהליים, ובית המשפט לתביעות קטנות נעדר סמכות עניינית לדון ולהכריע בהן.

    

4. התובע מתנגד לבקשה לדחיית התובענה על הסף מחוסר סמכות, בטענה שתביעתו אינה נוגעת לתנאי מאסרו, אלא לעוולות ומחדלים לפי הגדרתם בפקודת הנזיקין, שנעשו לו על ידי המבקשת, אשר בגינם זכאי לתבוע פיצוי כספי.

    

   דיון והכרעה

5. סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], תשל"ב-1971 (להלן: "הפקודה") קובע כדלקמן:

   "62א.(א)אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה – בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו (להלן בסימן זה – עתירה)."