ת"ק 7512-10-15 תגר נ' טרייד מוביל מהיבואן לצרכן ח.פ 513179135

בתאריך 10.8.15 פנה התובע אל סוכנות "קיה" ברעננה והזמין רכב מסוג "קיה ספורטאז'" (להלן: "הרכב החדש"). ההזמנה בוצעה בעסקת "טרייד אין" שבמסגרתה מכר התובע לנתבעת את רכבו מסוג ניסאן אקו מיקרה מ.ר 33-282-54 משנת ייצור 2014 (להלן: "הרכב הישן").

בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 2,500 ₪ טוען התובע כי זו נהגה עמו שלא כשורה עת החליטה לחייבו, במסגרת העסקה הכוללת, בסכום של 2,000 ₪ נוספים על הסכום שסוכם ביניהם.

מנגד טוענת הנתבעת להגנתה כי במסגרת ההסכם שנחתם בינה לבין התובע הובהר לו כי מחירו הסופי של הרכב הישן ייקבע בהתאם למחירון "לוי יצחק" (להלן: "המחירון") שיהא תקף ליום בו הוא ימסור את הרכב לידיה וכי לנוכח ירידת מחירו ב- 2,000 ₪ מאז המועד בו נחתם ההסכם כאמור, חויב התובע בתשלום סכום זה.

מן העדויות והראיות שהונחו בפני עולה התמונה הבאה:

נכון ליום 10.8.15, המועד בו בוצעה העסקה, היה מחיר המחירון של הרכב הישן - 56,000 ₪.

במסגרת המשא ומתן שהתנהל בינו לבין הנתבעת, הסכים התובע למכור לה את רכבו תמורת סך של 49,255 ₪.

בהסכם שנחתם בין הצדדים נקבעו, בין השאר, התנאים הבאים:

• "המכונית (הרכב הישן – ר.ס.מ) תימסר לטרייד אין בע"מ בתאריך 20.8.15 שעה 09:00,

  או בעסקת טרייד אין למכונית חדשה, במועד שנקבע לאספקת המכונית החדשה שהמוכר

  רכש  מהחברה..." (הדגשות שלי – ר.ס.מ).

• "המחיר הסופי של המכונית ייקבע בהתאם למחירון לוי יצחק שיהיה בתוקף ביום מסירת

  המכונית, זאת אם המכונית תימסר לרוכש עד לתאריך ה- 20 לחודש. במועד שבין ה- 21