פלונית נ' הדס פתרונות סינון בע"מ

לפני תביעה על סך כ-26 אלף ₪.

התובעת טוענת כי בינואר 2017 רכשה, בעסקה טלפונית, בר מים בעלות של כ-2,800 ₪.

במועד התקנת המכשיר, מספר ימים לאחר רכישתו, הציע הטכנאי לתובעת לרכוש מערכת סינון בעלות של כ-1,800 ₪ נוספים.

עם קבלת המוצר מצאה התובעת כי קיבלה מוצר תקול – במקום מים קרים זרמו מים רותחים, המים לא היו ראויים לשתיה ומהמוצר היתה נזילה. הנתבעת סירבה לבטל את העסקה.

התובעת דורשת לבטל את העסקה ולחייב את הנתבעת בפיצויים לדוגמה בסך 20,000 ₪.

הנתבעת מאשרת כי התובעת רכשה את בר המים (ושילמה בעדו כשליש ממחירו, עד כה), וכן כי רכשה את מערכת הסינון (ומציינת כי עסקה זו לא היתה עסקת רוכלות, כהגדרתה בחוקי הגנת הצרכן). הנתבעת טוענת כי בביקור טכנאי נמצאה המערכת תקינה, וכי אין באפשרותה לבטל עסקה של מוצרים פסידים – שכן מדובר במסנן שנעשה בו שימוש.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.

התובעת הבהירה כי עסקת מערכת הסינון בוצעה באמצעות הגרוש שלה, טענה כי "המים היו מגעילים" וכי היתה נזילה בכל הבית.

נציג הנתבעת ציין כי חלק מהתשלומים בוטלו (והתובעת ציינה כי זאת נעשה על ידי הגרוש שלה וכי היא לא ביטלה תשלומים, מכיוון שהדבר אסור על פי חוק).

מנספחי כתבי הטענות עולה כי הזמנת בר המים נעשתה על ידי התובעת ביום 4.1.17, אולם עסקת מערכת הסינון נעשתה על ידי מר שלמה ממן (שכפי שעולה מדברי התובעת הוא הגרוש שלה).

מכאן, שאין לתובעת כל יריבות עם הנתבעת ביחס לעסקת מערכת הסינון, שכן אין היא צד לעסקה זו כלל. התובעת אישרה זאת, למעשה, בדבריה בדיון.

את עסקת בר המים ביקשה התובעת לבטל בפרק הזמן הנקוב בחוק – דהיינו, בתוך פחות מ-14 ימים מאז בוצעה בעסקה. יחד עם זאת, "מטהר מים ומתקן למים מינרליים" – כמצוין בס' 6 לתוספת לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) הם טובין שלא ניתן לבטל עסקה לגביהם עם חיבורם ל-"חשמל, גז או מים" שכן במקרים אלו הם נחשבים לטובין שנעשה בהם שימוש (ת' 2(1) לתקנות האמורות).

רשמתי לפני, גם, כי התובעת ביקשה להסתמך, בין היתר, על דברי הגרוש שלה ועורך הדין שטיפל בנושא מטעמה – אולם אלו לא נכחו בדיון ולא העידו על חלקם בהליך ההדברות עם הנתבעת. מנגד, הנתבעת הציגה תרשומות המתעדות את שיחותיה עם הנתבעת (נספח לא מסומן לכתב ההגנה), ואין בידי התובעת לסתור ראיות אלו.