ת"ק 7392-12-14 רימר נ' מלון פנינת העמק

1.לפי הנטען בכתב התביעה, התובעת ומשפחתה הזמינו 3 חדרים במלון המנוהל על ידי הנתבעת בחודש ספטמבר 2014, ושילמו עבור ההזמנה 2910 ₪.

סמוך לאחר ביצוע ההזמנה, הודיעה הנתבעת לבעלה של התובעת כי ביום שבת מתארחת במלון קבוצה של דתיים, ולפיכך יהיה היפוך בארוחות, ובעלה הסכים, מאחר וגם התובעת ובעלה הם אנשים דתיים.

2.לטענת התובעת, כאשר הם הגיעו לבית המלון, הם גילו שמדובר בקבוצה חרדית שנוהגת לפי עדות המזרח, והיא גילתה שהמשפחה שלה היא היחידה במלון שלא שייכת לקבוצה.

התובעת טוענת כי המדובר בקבוצה שהתארחה בעבר מספר פעמים במלון והאירוח הותאם לדרישות של אותה קבוצה, ולו היו התובעת ובעלה יודעים שמדובר בקבוצה של חרדים מזרחיים, הם לא היו מתארחים במלון.

עוד טוענת התובעת, כי ישנם מנהגי תפילה שונים, ובארוחת הערב הבשר חוסל מהר מאוד ולא נשארו לבני משפחתה מנות בשריות והם קיבלו אוכל שאינו ראוי למאכל, וגם הקינוח לא היה טעים כי היה ברמת כשרות מחמירה מזו שהם מורגלים אליה.

3.הנתבעת טוענת כי אין אפשרות לדעת מראש מהו אופי הקבוצות שמגיע למלון, ומהרגע שהתברר שמדובר בחרדים, הוא הודיע לתובעת על כך.

לעניין הכשרות – הנתבעת טוענת שמדובר בטענה משונה, כי הכשרות דווקא שודרגה לכשרות מחמירה יותר, ובאשר לארוחות – נטען כי היה די אוכל לכל האורחים וגם לתובעת ולמשפחתה, ולאחר שהתובעת הודיעה למנכ"ל המלון שאינה חפצה להיצמד לסדר הארוחות של הקבוצה הדתית שהתארחה במלון, נאמר להם שניתן לגשת למזנונים ומשגיח הכשרות אף התערב והביא להם אוכל בעצמו.

4.לא מצאתי בטענות התובעת שום ממש.

ראשית, המלון אינו אחראי ואינו יכול להיות אחראי על אופי הקבוצות שמתארחות בו.

המלון אינו חייב ליידע את האורחים שמתארחת קבוצה כזו או אחרת בעת שהם מתארחים במלון, ובכל זאת המלון הלך כברת דרך לקראת התובעת והודיע לה שישנה קבוצה של חרדים.