ת"ק 7377-12-13 מסארוה נ' מסארוה ואח'

1.בפניי תביעה לפיצויים בגיף נזקי גוף שאירעו לתובע, עו"ד במקצועו, יליד 1977, עקב פגיעתו כנטען בתאונת דרכים, שאירעה לו ביום 16/8/2013, כאשר הוריד מדלת שמאלית אחורית של רכב מ.ר. 8320567, המבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת 2 (להלן: "הרכב"), דברים וחפצי בית, נטרקה ונסגרה דלת הרכב על אצבע 2 בידו הימנית (להלן: "התאונה").

2. התובע נבדק ביום התאונה בבית-חולים, ובוצע לו סד אלומיניום לאצבע 2 יד ימין. בצילום שבוצע לו ביום 2/9/2013 בבית-חולים נצרת אי.מ.מ.ס, נמצא כי קיים שבר בבסיס גליל אמצעי. בביקור נוסף בבית-החולים, מיום 23/9/2013, נמצא בצילום, שהשבר בבסיס גליל אמצעי עם סימני חיבור. התובע פנה לקופת חולים ביום 11/11/2013 והמשיך להתלונן על כאבים והגבלה בתנועת האצבע.

3. התובע, עותר לקבל פיצוי בסך של 15,000 ₪, בגין : כאב וסבל ואובדן הנאות חיים, טיפול רפואי, נסיעות, הוצאות נלוות ועזרת צד ג'.

4. הנתבעת הכחישה את התאונה, וטענה שהתובע לא צירף בדל ראייה אובייקטיבית להוכחת התרחשותה. כן, הכחישה כי התובע נזקק לטיפולים רפואיים בתשלום וכי כתוצאה מהפגיעה הקלה נזקק לעזרת הזולת, ואף הכחישה את סכום הפיצויים הנתבע וראשי הנזק המפורטים.

5. ביום 5/6/2014, התרתי את ייצוג הנתבעים ע"י עו"ד, לאור העובדה, כי התובע הינו עו"ד במקצועו.

6. ביום 27/11/2014 התקיים דיון בתיק בו שמעתי את התובע בלבד, ולאחר מכן, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה, כאשר ההתייחסות אליהם ככל שתהא רלבנטית, תהיה במסגרת הדיון גופו.

דיון והכרעה :

7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ושמעתי את עדות התובע, מצאתי לנכון להאמין לגרסתו לגבי נסיבות התאונה. התובע כבר בכתב התביעה טען, כי בעת הורדת דברים וחפצי בית מדלת שמאלית אחורית של הרכב, נטרקה ונסגרה הדלת על אצבע 2 יד ימין. טענה זו זוכה לסיוע וחיזוק מהתעודות הרפואיות בסמוך לתאונה כדלקמן:

א. בדו"ח שחרור מחדר מיון מיום התאונה- 16/8/2013- נכתב : חבלה באצבע 2 יד ימין עם דלת אוטו לדבריו, ואכן בבדיקת האצבע, נמצאה רגישות במישוש אזור PIP, מישר ומכופף אצבע עם הגבלה עקב כאבים.

ב. ביום 2/9/13 – התובע המשיך להתלונן בבית-חולים נצרת אי.מ.מ.ס על כאבים באצבע הנ"ל, ובצילום נמצא שבר בבסיס גליל אמצעי, כאשר בתעודה זו נכתב : "ישן ? טרי ? ". בביקור התובע לאחר מכן בבית-החולים, ביום 23/9/13, נכתב בתעודה הרפואית, בין היתר: "שבר בבסיס גליל אמצעי עם סימני חיבור (שבר טרי)". דבר המחזק ומסייע לעדות התובע, כי זה תוצאת טריקת וסגירת דלת הרכב על אצבעו, בתאונה שאירעה לו ביום 16/8/13.

8. התובע העיד לגבי נסיבות התאונה בחקירה ראשית, כך שתוך כדי הוצאות השקיות מהרכב, בנו בן השש, טרק או סגר את הדלת האחורית שמאלית של הרכב על אצבע 2 בידו הימנית. בחקירתו הנגדית העיד, כי השקיות היו במושב האחורי, הוא היה מחוץ לרכב בעמידה חלקית עם כיפוף בתוך הרכב להוציא השקיות. בנו היה במושב האחורי, יצא מהדלת ימנית אחורית, הסתובב, הגיע עד לדלת האחורית שמאלית, וסבר בתום לב שהתובע סיים, ולכן סגר הדלת. בזמן טריקת הדלת היתה יד אחת בשלב של משיכת היד אחורה, הוא היה באמצע הכיפוף, ותוך כדי הוצאת יד ימין מהרכב. כבר שמונים אחוז מגופו היה בחוץ, זה קרה בשניות. התובע הדגים בפניי כיצד החזיק את השקיות: "יד שמאל כבר עם שקיות בחוץ, ברגע שרציתי להוציא את השקיות עם יד ימין שלי וכל הגוף שלי כבר היה בחוץ והוא סגר את הדלת..אכן הדלת לא פגעה בגוף שלי רק ישירות ביד" (עמ' 2 לפרוטוקול). הוא החזיק את השקית האחרונה עם שתי אצבעות, או אצבע אחת ביד ימין.

9.התובע הותיר בפניי רושם מהימן, וגרסתו לגבי נסיבות התאונה הינה סבירה והגיונית, ויכולה בפועל להתרחש, ואכן יכול לקרות מצב בו תסגר הדלת על יד ימינו כפי שתיאר. בעניין זה, נציג הנתבעת טען, כי סיפור התובע אינו סביר, שכן התובע עמד בין הדלת לבנו, וככל שהדלת השמאלית נסגרה, הייתה פוגעת בגופו, ואין כל סיבה שתגיע לאצבע 2 של יד ימין המרוחקת מהדלת, שבאותו שלב החזיק בה שקיות ובכל זאת האצבע נפגעה. איני מקבלת את טענת נציג הנתבעת, במיוחד לאור כך, שהתובע העיד, כי שמונים אחוז מגופו כבר היה בחוץ, יד שמאל הייתה עם שקיות בחוץ, וברגע שרצה להוציא את השקיות עם יד ימין וכל גופו כבר היה בחוץ, בנו סגר את הדלת. ביד ימין החזיק את השקית האחרונה עם שתי אצבעות או אצבע אחת. משכך, גרסת התובע, לגבי התנוחה שבה היה בעת קרות התאונה לעומת הנזק שנגרם לו באצבע, הינה סבירה.