ת"ק 736-05-14 סולובויוב נ' לוי

1.בתאריך 24/4/14 התובעת רכשה מחנות "נעלי הסנטר" שבקרית אתא, נעליים תוצרת "טבע נאות" תמורת סך 359 ₪.

2.כעבור 3 ימים מיום רכישת הנעליים, התגלה לתובעת שהסוליה של נעל שמאל החלה להיקרע.

3.ביום 29/4/14, התובעת ביקרה בחנות והציגה את הנעל הפגומה בפני המוכרת וביקשה להחליף את הנעליים שהיא רכשה בנעליים חדשות, או להשיב לה את התמורה ששילמה עבור הנעליים.

4.המוכרת שבחנות הודיעה לתובעת כי בעל החנות מר שמואל לוי נמצא בחו"ל והוא יחזור ארצה ביום 11/5/14, ואף מסרה לה פתק המאשר כי התובעת טענה שהנעליים פגומות וכי מר לוי ישוב ארצה ביום 11/5/14.

5.התובעת עזבה את החנות כשהיא מאוכזבת ולא הסכימה להשאיר את הנעליים בחנות, ואף לא השאירה מס' טלפון שלה.

6.התובעת טענה בתביעתה כי ביום 30/4/14 הופיעה שוב בחנות והודיעה למוכרת על ביטול העסקה וביקשה נעליים חדשות ובקשתה סורבה ע"י המוכרת, אשר מסרה שעליה להמתין עד שובו של מר לוי מחו"ל והשיחה ביניהן התנהלה בטונים גבוהים.

7.ביום 1/5/14 (!) התובעת הגישה תביעה קטנה כנגד מר שמואל לוי ע"ס 5,000 ₪ הכולל פיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה.

8.כשחזר מר לוי מחו"ל, המוכרת הודיעה לו על מה שקרה ובהעדר מס' טלפון של המוכרת, הוא לא הצליח לשוחח איתה ומיד לאחר קבלת כתב התביעה, הוא התקשר לתובעת לפי מס' הטלפון שצוין בכתב התביעה וביקשה להחזיר את הנעליים הפגומות לחנות ולקבל חדשות במקומן ואף הציע לה 50 ₪ בגין האגרה וכן הציע לתובעת לבחור בנעל נוספת בשווי 150 ₪ במתנה והצעתו נדחתה.

9.מר לוי חזר על הצעתו לתובעת במהלך הדיון, אולם התובעת עמדה על תביעתה לפסוק לה סך של 5,000 ₪ והודתה שהיא המשיכה להשתמש בנעליים על אף הפגם, מחוסר ברירה.