אסרף נ' תל אביב הילטון בעמ

התביעה הנדונה הוגשה לאחר שרכבו של הנתבע נפגע בעת שעמד בחניון הנתבעת.

לטענת התובע הוא החנה את רכבו ביום 27.1.17 בחניון הנתבעת , עת שהתארח במלון עם אשתו.

כשביקש לקחת את הרכב גילה שהרכב ניזוק, כך שהיה צורך להחליף את הדלת האחורית ולתקן את הדלת הקדמית. לטענתו נגרם לרכב נזק בסך 10,947 ₪ וכן נגרם לו הפסד יום עבודה אותו העריך בסך 800 ₪ וכן הוצאות בסך 120 ₪.

לטענת התובע הוא ביקש מהקב"ט של הנתבעת לבדוק איזה רכב פגע ברכבו במצלמות האבטחה על מנת שיוכל לתבוע את נזקו. הקב"ט הסביר שניתן להראות את הסרטים ממצלמות האבטחה רק בהוראת בית המשפט. לטענתו הובטח לו שהסרטון לא יימחק עד שיתבקש על ידי המשטרה. התובע, הגיש תלונה במשטרה ביום 29.1.17 בהתאם להוראת הנתבעת. עוד הוסיף התובע שנמסר לו טלפונית שהנזק לרכב נגרם על ידי עץ ולא על ידי רכב. במייל שנשלח על ידי הנתבעת בשלב מאוחר יותר נטען שרואים בסרטון שהרכב נפגע על ידי חפץ. הנתבעת סירבה לפצות את התובע ואף סירבה להראות לו את הסרטון.

בנסיבות אלו סבור התובע שיש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין הנזק שנגרם לרכבו עת חנה בחניון הנתבעת.

לטענת הנתבעת הרכב נפגע מחפץ בלתי מזוהה אשר התעופף באוויר בשל תנאי מזג האוויר והרוחות הסוערות ששררו באותו יום.

הנתבעת הסבירה לתובע כי אין היא אחראית לנזקים שנגרמים לרכבים בחניון והדבר אף מובהר לציבור החונים בשלטים המצויים בשטח החניון.

הנתבעת עשתה כמיטב יכולתה לעזור לתובע, והסבירה לו שעל מנת להציג בפניו את הסרטונים ממצלמות ההבטחה עליו להמציא צו שיפוטי.

בנוסף טוענת הנתבעת שהתובע לא הוכיח את נזקו ולא צירף חוות דעת ערוכה כחוק.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 1.1.18 חזרו הצדדים על טענותיהם כפי שפורט לעיל.

בסוף הדיון ניתנה על ידי החלטה על פיה ניתנה לתובע אורכה של 30 יום לחזור ולפנות למשטרה, על מנת שזו תדרוש את הסרטון מהנתבעת, בהתאם לנוהלים המקובלים על מנת שיוכל לבדוק באם ניתן לאתר את הגורם המזיק.

התובע היה אמור לעדכן את בית המשפט לגבי הפנייה למשטרה, או לחלופין להודיע אם מבקש הוא כי יינתן פסק דין על סמך החומר המצוי בתיק.