קוגן ואח' נ' קיוב פוד בע"מ ואח'

מונחות לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזק לכלי רכב אשר היו מעורבים בתאונת דרכים שארעה ביום 27.9.17 ברחוב ההדרים בשדה ורבורג. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 10,811 ₪ בגין נזק ישיר, שכר שמאי, ירידת ערך, נסיעות ואגרת בית משפט. התובעת שכנגד טוענת לנזקים בסך כולל של 5,153 ש"ח בגין השתתפות עצמית, כינון והוצאות (יוער, כי בכתב התביעה שכנגד נתבעו ראשי נזק נוספים, בגין נזק ישיר ושכ"ט שמאי, אלא שלנוכח העובדה שהתובעת שכנגד פוצתה על ידי חברת הביטוח, הובהר בדיון לפני כי ראשי הנזק הנ"ל אינם חלק מהתביעה שלפני).

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען, כי התאונה ארעה כאשר רכבו נסע בכביש דו סיטרי, אחרי רכב הנתבעים מסוג משאית. בשלב מסוים, המשאית עברה לנתיב הנגדי ופינתה את המסלול בו נסע רכב התובע, אשר המשיך בנסיעתו באותו הנתיב, כאשר לפתע המשאית פנתה בצורה חדה חזרה למסלול נסיעת רכב התובע, פגעה בה בדלת אחורית שמאלית והדפה אותו קדימה לצד ימין. הנתבעים טוענים, כי רכבם נסע ישר בנתיב הימני בכביש דו סיטרי, וכי נהגם האט כדי לפנות ימינה, כאשר לפתע רכב התובע פגע בו בצדו הימני, לאחר שניסה לעקוף אותו, שלא כדין, מימין.

בדיון לפני העידה הנהגת ברכב התובע, כי נסעה אחרי המשאית לאורך קילומטר, וכי בשלב מסוים, עברה המשאית לנתיב השמאלי ונעצרה לגמרי. התובעת האטה והמשיכה בנסיעתה ואז שמע מכה בדלת האחורית. כאשר הסתכלה במראה, ראתה את המשאית. נהגת רכב התובע דחתה את האפשרות שניסתה לעקוף את המשאית מימין.

התובע בעדותו לפני העיד על דברים ברוח דומה.

נהג רכב הנתבעים שכנגד העיד, כי נסעה בנתיב הימני, וכי מאחר שביקש לפנות ימינה, סטה מעט שמאלה, כדי לבצע את הפנייה. במצב דברים זה, עקף אותו במהירות רכב התובע מימין, כאשר הרכב מצוי במחציתו בכביש ובמחציתו על המדרכה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התמונות ממקום התאונה, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיפה את גרסתה של נהגת רכב התובע. גרסה זו נתמכת במיקום הפגיעה בכלי הרכב (בדלת שמאלית אחורית ולא, כפי שניתן היה לצפות לו הייתה גרסת נהג רכב הנתבעים נכונה – בחזית הרכב), וכן באופי הפגיעה (ניכרת פגיעת מעיכה ברכב התובע ובהמשכה שפשוף; לו היה רכב התובע נע ביחס לרכב הנתבעים העומד, כגרסת נהג רכב הנתבעים, הייתה הפגיעה במתכונת של "שפשוף" בלבד). מעבר לאמור, הרי שלאור התמונות ממקום הנזק, גרסת נהג הנתבעים, לפיה רכב התובע עקף אותו מימין, הינה בלתי סבירה, לאור תוואי הדרך שבמקום, אשר על פניו אינו מאפשר עקיפה כאמור. לכך מצטרפת העובדה, כי נהג רכב הנתבעים אישר בעדותו לפני כי ביקש לפנות ימינה, וכי לצורך כך לקח פנייה רחבה, באופן התומך בגרסת התובע, לפיה התאונה ארעה לאחר שהמשאית, שעברה לנתיב השמאלי, חזרה לנתיב הימני.

כל זאת, יחד עם העובדה כי האחריות על רכב המבצע פנייה גדולה משל הרכב הנע בנתיבו, וכאשר רכב הנתבעים הוא ששינה (בנסיבות) את הסטטוס קוו בדרך, מובילים למסקנה, כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי הנתבעים ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו. לא מצאתי, בנסיבות, כי יש לייחס לנהגת התובע אחריות תורמת לתאונה.

לנוכח האמור, אני מקבלת את התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 9,126 ₪ בגין עלות תיקון הרכב, סך של 747 ₪ בגין שכר השמאי, סך של 531 ₪ בגין ירידת ערך וסך של 400 ₪ בגין הוצאות הדיון. נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לנסיעות, אני דוחה רכיב זה. בסה"כ ישלמו התובעים שכנגד לתובעת סך 10,804 ₪.

הסכום האמור ישולם תוך 30 יום מהיום, שאחרת יישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.