חב' סופר אנג'י חדרה והעמקים חלוקת גז נ' מן

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.

המבקשת "סופר אנ.ג'י. חדרה והעמקים- חברה לחלוקת גז טבעי בע"מ הינה חברה בעלת רישיון להקמה ולהפעלה של רשת חלוקת גז טבעי ואמונה על הנחת תשתית הגז (להלן: "המבקשת" או "החברה").

יעקב מן (להלן: "המשיב") הוא בעלים של מגרש בגוש 10585, חלקה 11 שבמושב מכמורת (להלן: "המגרש")

רקע וטענות הצדדים

1. המשיב תובע פיצויים בגין ירידת ערך החלקה שבבעלותו לאור אישור תוכנית עבודה להנחת צינור גז תחת המגרש שבבעלותו לפי סעיף 28 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן: "החוק"). את סכום הפיצויים המשיב העמיד על הסכום המקסימאלי שניתן לתבוע בתביעות קטנות. לחילופין, תבע קבלת צו לפיו המבקשת תרכוש את המגרש שלו בהתאם לקביעתו של שמאי מוסכם.

    

   לכתב תביעתו צרף המשיב חוות דעת שמאי מומחה שהעריך את שיעור ירידת ערך הקרקע בשל מעבר קו גז בתוכה בסדר גודל של כ- 54,000 ₪.

    

2. לטענת המבקשת, חוק משק הגז הטבעי קובע כי השגה לעניין פיצוים בשל תכנית עבודה יש להגיש לוועדת הערר וככל שמבוקש לחלוק על קביעתה, יש להשיג על ההחלטה באמצעות הגשת עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים. לטענת המבקשת המשיב לא פנה לוועדת הערר וגם לא לבית משפט לעניינים מנהליים, ומכאן שיש לסלק את התביעה בהעדר סמכות עניינית.

    

3. המבקשת טוענת כי בהיותה אחראית על הנחת תשתית הגז היא כפופה למערכת מסועפת של כללים, הליכי רישוי ורגולציה. מכוח כללים וחוקים אלה הוקמו מוסדות תכנון מיוחדים לרישוי מתקני גז זו "רשות הרישוי" וכן הוקמה סמכות רגולטורית שמפקחת זו "רשות הגז הטבעי". כמו כן אותם חוקים מנחים את החברות -כגון המבקשת- על אופן הפעולה לצורך קידום ותכנון רשת חלוקה הכוללת בין השאר את הקשר מול בעלי הקרקעות.

    

   המבקשת טוענת כי קיבלה מרשות הרישוי אישור לבצע עבודת רשת חלוקת גז באזור חדרה הכולל ביצוע עבודות אף במגרש המשיב. בין השאר נדונה התנגדותו של המשיב אולם הוחלט לדחותה. בהמשך הוגשה התנגדות לכניסה למקרקעין אצל רשות הגז הטבעי וגם זו נדחתה, ובתוך כך ניתנה לחברה הרשאה לביצוע עבודות. המבקשת הפנתה את המשיב לסעיף 28(ב)(4) לחוק משק הגז הקובע אפשרות לפנות לוועדת הערר בכל הנוגע לדרישת פיצויים.

    

   מכאן, לטענת המבקשת, עניינה של התביעה היא השגה על החלטה של רשות מנהלית בנוגע לירידת ערך הקרקע וקבלת פיצויים הנתונה בסמכות וועדת הערר ולאחר מכן לבית משפט לעניינים מנהליים. לטענת המבקשת לבית משפט לתביעות קטנות אין סמכות עניינית לדון בתביעה לאור קיומו של חוק משק הגז הקובע כי אי הסכמות בנוגע לעניין הפיצויים ידונו בוועדת הערר וכי ערעור על החלטה זו תידון בבית משפט לעניינים מנהליים. בהקשר זה הפנתה המבקשת לפסיקות הקובעות את הצורך במיצוי הדין בפני הועדות השונות.