אשורי ואח' נ' גלר

מונחת לפניי תביעה כספית שהוגשה ביום 31.1.18 ע"ס 1,638 ₪ שעילתה נזק שנגרם לרכבה של התובעת 1 מתאונת דרכים שאירעה ביום 10.1.18.

התאונה התרחשה בשעה 06:45 או בסמוך לכך ברחוב הרצל בבני ברק והיו מעורבים בה רכב הסעות נוסעים הנהוג על ידי הנתבע ורכב בבעלות התובעת 1 הנהוג על ידי התובע 2.

טענות הצדדים

נהג התובעת טוען כי התאונה אירעה לאחר שחנה את רכב התובעת ועמד להוציא תיק עבודה כבד מהמושב האחורי של המכונית כאשר פניו לתוך המכונית ורגליו מחוץ למכונית.

לטענת התובע, הנתבע לא שם לב למכונית התובעת שחנתה בצד ימין של כיוון נסיעת מכונית הנתבע ומאחר שנהג במהירות גבוהה יחסית לתנאי הדרך הוא פגע בעצמה רבה בדלת השמאלית האחורית של רכבו בעודה פתוחה.

הנתבע חולק על נסיבות האירוע. לטענתו התובע פתח מתוך רכבו את הדלת האחורית בפתאומיות ואף כי הנתבע בלם מיד את רכבו נגרם נזק קל שלא ברצונו לרכב התובעים.

דיון

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם, מצאתי לנכון  לקבוע כי מרבית האחריות לקרות התאונה רובצת על הנתבע כך שהוא נושא באחריות בשיעור של 75% לתאונה ואילו התובע 2 נושא באחריות של 25%.

לאחר ששמעתי את עדויות שני הנהגים מצאתי את גרסת התובע לקרות התאונה מסתברת יותר מגרסתו של הנתבע.

בראש ובראשונה מצאתי את גרסת התובע, לפיה עמד מחוץ לרכב בעת התאונה, מסתברת יותר מגרסת הנתבע לפיה התובע פתח את דלת רכבו האחורית שעה שהוא יושב בכיסא הנהג מקדימה. גרסת התובע הייתה מפורטת, בהירה ומדויקת יותר - התובע הבהיר באיזו תנוחה עמד בדיוק עת אירעה התאונה ומהי הסיבה בגינה ניצב במקום בתנוחה דנן. משקל רב נתן התובע לבהלה שאחזה בו נוכח הסיכון הפוטנציאלי לגופו ולשלמותו מאחר שעמד בצמוד לדלת עת אירעה התאונה. לעומת זאת גרסתו של הנתבע הייתה כללית יותר והגיונית פחות, בין היתר נוכח טענת התובע כי כלל לא ניתן לפתוח את הדלת האחורית מתוך כיסא הנהג.

המסקנה לפיה בעת התאונה התובע אכן עמד מחוץ לרכבו בעודו רוכן למושב האחורי מעלה את הסבירות לכך שדלת הרכב הייתה פתוחה לפחות מספר שניות לפני הפגיעה בה על מנת לאפשר לתובע להוציא את תיקו מהרכב והופכת גרסה זו למסתברת יותר מהגרסה לפיה דלת רכב התובעים נפתחה במפתיע תוך כדי הוצאת התיק.

גרסה זו עולה בקנה אחד גם עם הנזקים שנגרמו לרכבים - הן של התובעת והן של הנתבע. על פי כתב התביעה ועל פי עדות התובע דלת רכב התובעת נפגעה בעוצמה באופן שהצריך את הנהגים לנסות ולסגור אותה לאחר התאונה באמצעות לום, ולאחר מכן הצריך את החלפתה. לעומת זאת רכב הנתבע נפגע על פי עדות הנתבע בחלקו הימני- במראה, בכנף הדלת ובנורה הימנית.

נזקים אלו מתאימים יותר לגרסת התובע לפיה דלת רכבו הייתה פתוחה עת פגע בה רכב הנתבע מאשר עם גרסת הנתבע לפיה הדלת נפתחה בהפתעה על רכב הנתבע.