ת"ק 7151-07-16 עמר נ' חסן

הנתבע שכר יחידת מגורים מאת הנתבעת החל מיום 30/4/15 לתקופה של שנה. לטענת התובעת פינה הנתבע את המושכר באיחור של 12 ימים וזאת למרות שבהליך אחר שפתחה התובעת נגד הנתבע לפינוי מושכר הוסכם כי הנתבע יעזוב את המושכר עם תום תקופת השכירות (29/4/16). בגין האיחור בפינוי טוענת התובעת לפיצוי של 4,677 ₪.

עוד טוענת התובעת שהנתבע הפר את הסכם השכירות בכך שלמרות התחייבותו שלא להשכיר את המושכר בשכירות משנה, הציב קרוואן בחצר המושכר והשכירו לאחר. זאת ועוד, חיבר הנתבע את הקרוואן לרשת החשמל והמים של המושכר. כל זאת שעה שדמי השכירות החודשיים כוללים גם צריכת מים. בגין גך טוענת התובעת לפיצוי המוסכם על-פי הסכם השכירות בסך של 15,591 ₪.

בנוסף טענה התובעת לנזקים שהותיר הנתבע במושכר עם עזיבתו וזאת לגבי הקומה השנייה של המושכר בה עשה שימוש. בגין כך טוענת התובעת לפיצוי של 12,000 ₪.

מנגד טען הנתבע כי כתב התביעה הוא תולדה של דרישת הנתבע מאת התובעת לתקן את דוד המים של המושכר.

לגוף הטענות טען הנתבע כי איש הקשר לצורך ביצוע הסכם השכירות היה בנה של התובעת. לטענתו, ניתנה הסכמה של בנה של התובעת, מר אושרי עמר להציב את הקרוואן בחצרי המושכר וזאת לצורך אירוח חבריו, אם הקרוואן לא מושכר לטיולים.

באשר לקומה השנייה של המושכר טען הנתבע כי מדובר בחלק נטוש של המבנה שהיה במצב מוזנח וכי הנתבע קיבל הסכמתו של מר אושרי עמר להשמישו למגורי בתו וזאת ללא כל תשלום.

באשר לאיחור בפינוי המושכר טען הנתבע כי נכנס בפועל למושכר באיחור של שבועיים (14/5/15) ולפיכך סבר כי עומדת לו הזכות לפינוי המושכר כשנה לאחר אותו מועד.

המחלוקת היא איפוא אם הפר הנתבע את הסכם השכירות שבין הצדדים ואם עומדת לתובעת זכות לפיצוי במקרה כזה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

איחור בפינוי המושכר:

עיון בהסכם השכירות (נספח 1 לכתב התביעה) מעלה כי זה נחתם לתקופה של שנה החל מיום 30/4/15. בנסיבות אלה היה על הנתבע לפנות את המושכר עד ליום 29/4/16 (ראו והואיל השני), שעה שפינה אותו בפועל באיחור של 12 ימים.