חוילי ואח' נ' ברונשטין ואח'

לפני תביעה כספית שהוגשה בהליך של תביעות קטנות על סכום של 12,000 ₪.

התביעה הוגשה ע"י מר נדב חוילי (להלן :"התובע") אשר העביר 8,300 ₪ לחשבונו של מר גל ברנשטיין (להלן :"הנתבע") וזאת בתמורה ל"חבילת ספורט" הכוללת כרטיסי טיסה לברצלונה וכרטיסים למשחק כדורגל מבוקש. יום לפני הטיסה התברר לתובע ולחבריו כי לא בוצעה ההזמנה.

הנתבע אינו כופר בכך שהתובע שילם את הכסף ולא קיבל דבר תמורתו, אך הוא טוען שפעל רק כאורגן של החברה בע"מ ולא באופן אישי. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה נשלחה הודעת צד ג' ע"י הנתבע לחברת ע. גל שרותי תיירות בע"מ, לגב' יעל אדרי אשר שימשה כיו"ר דירקטוריון החברה ובעלת 1/3 ממניות החברה ולמר אילן קורץ אשר שימש כדירקטוריון בחברה וכן לחברת גיל דר ייזום בניה בע"מ. הנתבע ביקש בפתח הדיון שנערך בפניי כי הודעת צד ג' תימחק וזאת כחלק מהליך גישור שנערך בעניינה של החברה ע. גל תיירות בע"מ הנמצאת בפירוק. כמו כן ביקש הנתבע כי התובע יקבל את כספו בחזרה דרך מפרק החברה הנ"ל.

התובע סירב לכך והעיד כי את הכספים העביר ישירות לחשבונו האישי של הנתבע ומכיוון שכך, אין כל הגיון שימתין עם יתר נושי החברה לפירוקה וחלוקת נכסיה. דבריו אלו קיבלו חיזוק מעדותה של נציגת צד ג' שנוכחה בדיון, גב' יעל אדרי.

מששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים שוכנעתי כי הנתבע קיבל את הכספים ישירות אליו. משכך אין מקום לדידי לדיון בסוגיה המעניינת של אישיות משפטית נפרדת של תאגיד ומתי ראוי לגרום להרמת מסך (למעלה מן הצורך אציין שיתכן מאוד שנסיבות תיק זה מאפשרות הרמת מסך כאמור).

משלא קיבל התובע כל תמורה לכספו, אין מנוס מקבלת התביעה ולהורות להחזיר את כספו.

אני גם סבור שהנזק הלא ממוני והכללי שדרש התובע בגין הוצאותיו העקיפות כתוצאה מגזלת כספו סבירות בעיני.

אשר על כן הריני קובע כי הנתבע ישלם לתובע את סכום התביעה של 12,000 ₪.

כמו כן הנני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 250 ₪.

התשלום יבוצע תוך 30 ימים, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 14 יום מהמצאת פס"ד.

המזכירות תמציא פס"ד זה לצדדים בדואר רשום