רוזמן ואח' נ' פרלמוטר-שוגרמן ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 26.8.16. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 5,300 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, בזבוז זמן, עגמת נפש והוצאות.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר עקף רכב שעמד בחניה כפולה, לאחר שעמד מאחורי הרכב החונה שניות ארוכות, וכאשר עבר על פניו במהלך העקיפה נפתחה דלת הרכב ופגעה ברכבו. לתמיכה בגרסתו העיד התובע גם את אשתו, שנכחה אף היא ברכב.

הנתבעים טענו, מנגד, כי רכבם לא עמד בחניה כפולה אלא בצד הדרך כחוק, כי דלת הרכב היתה פתוחה מעט ובמשך שניות ארוכות וכי רכב התובע פגע בדלת הפתוחה כאשר עבר על פני הרכב.

עוד נטען כי לא עלה בידי התובע להוכיח נזקיו.

יובהר – כתב התביעה נתמך בחוות דעת שמאי שנערכה בעקבות בדיקה של הרכב בתאריך לא ידוע. לכתב התביעה צורפו רק עמודים 1 ו-4 מחוות הדעת שבה 5 עמודים. יצוין כי חוות הדעת נחתמה בתאריך 12.12.16 – והתובע אישר בדיון כי הרכב נבדק כארבעה חודשים לאחר התאונה. לחוות הדעת שהוגשה לתיק גם לא צורפו תמונות והתובע אישר גם כי אין לו תמונות של השמאי (עמ' 2 לפרוטוקול).

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעים ומיקום הפגיעות בו, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעים להוכיח תביעתם במאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. גם לו היה נקבע שיש להעדיף את גרסת נהג רכב התובעים לאופן קרות התאונה, ומבלי להדרש לשאלת האשם התורם שיתכן שיש לייחס לו אף אם התרחשה התאונה כפי גרסתו – הרי שאין בידי התובעים להוכיח נזקיהם וממילא התוצאה היא כי דין התביעה להדחות.

לאור האמור אני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין ונוכח מכלול הנסיבות – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ז, 11 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: