כהן ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד, במסגרת תביעה קטנה שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, בעטיה של תאונת דרכים (להלן: "התאונה").

2.התאונה התרחשה ביום 22.7.14 בשעה 08:00, או במועד סמוך לכך, בצומת בירושלים.

3.בתאונה היו מעורבים אופנוע התובע והנתבע שכנגד נהוג בידי התובע (להלן: "התובע") ורכב הנתבע והתובע שכנגד נהוגה בידי בנו יאיר (להלן: "הנתבע" וכן "יאיר" בהתאמה).

4.המחלוקת הקיימת בין הצדדים נוגעת לנסיבות התרחשות התאונה.

5.לטענת התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") בתאריך הנ"ל נסע על אופנועו. כאשר הגיע לצומת הייתה לו זכות קדימה והוא המשיך בנסיעה. בעודו עובר את הצומת, רכב הנתבע התפרץ לתוך הצומת ופגע בו בחלק הימני של האופנוע וכתוצאה מכך האופנוע נפל על צדו השמאלי.

6.מנגד, טוען הנתבע שהתאונה אירעה, כאשר נסע יאיר בנו בדרך בית לחם מתוך כוונה לפנות שמאלה לרחוב התנופה. יאיר עצר. נהג אוטובוס שהגיע משמאל מכיוון דרך חברון, סימן ליאיר שהוא יכול להיכנס לצומת. יאיר החל להתקדם באיטיות עם רכבו לתוך הצומת. באותה עת עקף התובע שנהג בקטנוע את האוטובוס שעמד, מצידו השמאלי, נכנס לצומת ופגע ברכב התובע.

7.ביום 6.6.16 התקיים לפניי דיון בו נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה. הואיל ומדובר בתביעה קטנה ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, כאמור בתקנה 15 לתקנות תביעות קטנות.

דיון והכרעה 

8.לאחר שמיעת העדויות ולאחר ניתוח חומר הראיות, אני סבור כי האחריות לגרם התאונה מוטלת על הנתבע, כפי שיפורט להלן.

9.התובע רותם פנחס העיד כדלקמן: ביום 22.7.14 נסע בדרך חברון, והיה רכוב על אופנוע. כאשר פנה ימינה לכיוון תלפיות, הכביש היה עמוס, יאיר נסע במהירות ופגע בו. התובע הסביר, כי היה בדרכו מדרך חברון למוסך ברח' האומן בתלפיות. הצומת שבה ארעה התאונה לא מרומזרת, אך יש תמרור תן זכות קדימה מצד ימין. לדבריו, הוא נסע בכביש הראשי, בעוד הנתבע הגיע מדרך צדדית. בדרכו שלו לא היה כל תמרור. "הקטנוע שלי נפגע בצד ימין בכנף ובגוף האופנוע." לדבריו, הוא לא נסע מהר ולכן לא נפגע. לדבריו, בעת חציית הצומת עמדה מהירותו על 15 קמ"ש.

10.לטענת  התובע, יאיר הודה בפניו, כי הוא אשם בתאונה. לטענתו, יאיר אמר לו לאחר התאונה כי הוא נכנס לצומת, מאחר שנהג האוטובוס סימן לו להיכנס לצומת, כיוון שליאיר, לא היה שדה ראיה. ואכן, לאחר התאונה עולה, כי יאיר כתב פתק לתובע שהעתק ממנו הוצג לבית המשפט. בפתק שניתן מיאיר נכתב כי יאיר ת.ז. 204070739 מודה כי "פגעתי ברוכב אופנוע רותם פנחס כהן ביום 22.7.14 בשעה 14:00, אני יאיר אשם". לשאלת בית המשפט הודה יאיר, כי הוא זה שכתב את הפתק.

11.גרסת יאיר נהג הנתבע: הוא יצא ממוסך טויוטה שנמצא בתלפיות. הוא יצא מדרך צדדית שמתחברת לדרך ראשית. הוא הגיע ועצר, כיוון שבדרכו מוצב תמרור האט . הוא עצר, כי הכביש הראשי היה עמוס. הוא המתין עם רכבו ולא נכנס לצומת, כי לא רצה לחסום את הצומת. נהג האוטובוס סימן לו להיכנס לצומת. הוא התחיל לנסוע באיטיות. "האופנוע של התובע נסע בינו לבין האי תנועה, ואני הסתכלתי ימינה, אני טוען שהיה נתיב אחד והאופנוע לא היה צריך לעבור, לא חשבתי שמהנתיב הזה יגיח אופנוע." יאיר המשיך ואמר: "אחרי שפגעתי בו נלחצתי, הוא התעצבן , קילל אותי נסענו ביחד למוסך יוני אופנועים שהגענו למוסך היו שם כמה אנשים ששאלו מה קרה, והם טענו שאני אשם חיפשתי את אבי אך הוא לא ענה לי, אני הייתי מאוד לחוץ רציתי ללכת משם לכן כתבתי את אותו הפתק."

12.מוקדי הנזקים: על פי דוח השמאי מטעם הנתבע מוקד הנזק בכלי הרכב שהיה מעורב בתאונה הוא בחלק הקדמי לרבות פגוש קדמי וגריל מרכזי. על פי התובע מוקד הפגיעה היה בצד ימין, אך האופנוע נפל לצד שמאל. טענה זו של התובע מתיישבת עם דוח השמאי שהגיש.

13.התובע בסוף דבריו ואגב אורחא העלה טענה, כי לתובע לא היה רישיון בר תוקף בעת התאונה. דינה של טענה זו להידחות משני טעמים: ראשית, מדובר בהרחבת חזית אסורה כיוון שלא ניתנה לתובע שהות להתכונן לה. רשימת הפלוגתאות העומדת לדיון מעוצבת בכתבי הטענות שמגישים הצדדים. משכך, טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה "שינוי חזית" או "הרחבת חזית", ויש לדחותה (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 329-332 (מהדורה שביעית, 1995)). שנית, אין בעניין זה לשלול את זכאות התובע לפיצוי. בעניין שדן בזכותו של תובע לקבלת פיצוי מחברת ביטוח, נדחתה טענה דומה באלה המילים:

"אין בכל אחד מאלה כדי לשלול כיסוי ביטוחי וזכות לפיצויים עת מדובר בנזק רכוש, שכן אין עסקינן בעניין מהותי שמשפיע על כשירותו ועל כושרו של הנהג לשאת רישיון נהיגה ולנהוג, אלא מדובר בעניין שהוא פיסקאלי, פורמאלי או טכני באופיו, שלא יוצר סיכון תחבורתי". ( כב' השופט חאג' יחיא, תא"מ  19624-07-14 דנה בלעיש נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (בית שמש), 25/06/2015).