קליפר נ' החברה העירונית ראשון לציון לביטחון וסדר ציבורי בע"מ

לפני תביעה לביטול דו"ח חניה בסך 500 ₪ אותו שילם התובע לנתבעת כאשר, לטענתו, בדיעבד התברר לו כי לא עבר את עבירת החניה שיוחסה לו ושילם את הדו"ח מבלי שהיה צריך לשלם אותו.

לטענת התובע, המדובר בתרמית או הונאה של הנתבעת וממילא כי דין התביעה להתקבל.

בפתח הדיון, טענה הנתבעת לסילוק על הסף בשל העדר סמכות מקומית. לטענת הנתבעת בתי משפט זה נעדר הסמכות העניינית לדון בתיק זה שכן המדובר בדו"ח חניה אשר ניתן לתובע בהתאם להוראות הדין. התובע שילם את הדו"ח. ככל שלתובע השגות בגין הדו"ח רשאי היה לבקש לערער על הדו"ח האמור או להישפט לפני בית המשפט המוסמך הוא בית משפט לעניינים מקומיים. מששילם התובע את הדו"ח הרי דינו כדין מי שנשפט והורשע, וממילא נשא בעונשו ועל כן מדובר במעשה בית דין וממילא דינה להידחות.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את טענות הצדדים, אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה דין התביעה להימחק על הסף.

המדובר בתביעה שמהותה אינה אלא תביעה לביטול הרשעה בפלילים כאשר התובע שילם את הדו"ח שנרשם עת היה הרכב בבעלותו בשנת 2009. התובע שילם את הדו"ח. מששילם את הדו"ח הרי התובע הוא בבחינת מי שהורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת התשלום בקנס וזאת בהתאם להוראות סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי.

בית משפט לתביעות קטנות אינו מסלול עוקף להגשת ערעור על הרשעה, על עונש, תוקפו או חוקיותו של הדו"ח. הסמכות העניינית לביטול ההרשעה, כאמור, מסורה רק לבית המשפט לעניינים מקומיים.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה אין האכסניה של בית משפט לתביעות קטנות לברר את טענותיו של התובע. מיקומן של טענות אלה להתברר בבית משפט לעניינים מקומיים בהתאם להוראות תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

בהתאם לכך, אני מורה כי דין התביעה להימחק.

הנתבעת הגישה את כתב ההגנה יחד עם בקשה לסילוק על הסף במעמד הדיון וזאת מבלי שהגישה בקשה להארכת מועד. התובע בפתח הדיון עמד על קבלת פסק דין בהעדר הגנה. חרף התנגדות התובע התרתי הגשתם. יתכן וככל שהייתה מוגשת הבקשה עם כתב ההגנה במועד, דיון זה היה מתייתר מלכתחילה ככל שבית משפט זה היה נדרש לדון בסילוק על הסף כטענה מקדמית בטרם הדיון.

בנסיבות העניין, ושעה שהתביעה, בסופו של יום, נמחקה אין צו להוצאות.