מלכא ואח' נ' וקנין ואח'

בפני תביעה כספית על סך של 8,864 ₪ וזאת מכוח הסכם שכירות דירת מגורים, אותה שכרו הנתבעים מאת התובעים.

טענות התובעים בכתב התביעה:

1.התובעים הנם אב (להלן: "מנשה") ובתו והדירה נשוא התביעה, הנה דירת מגורים בת 3 חדרים המצויה ברח' באבא סאלי בקרית שמונה (להלן: "הדירה"), אשר לטענת התובעים הנה בבעלות התובעת מס' 1, בתו של מנשה. לטענת התובעים בכתב התביעה, הוסמך מנשה בע"פ, לטפל עבור בתו בהשכרת הדירה.

2.לטענת התובעים, בתאריך 1/4/16 נחתם בין מנשה לבין הנתבעים הסכם שכירות לשכירת הדירה, הסכם ל- 12 חודשים, מתאריך 31/3/16 ועד ליום 31/3/17 בדמי שכירות חודשיים בסך של 1,900 ₪ לחודש (להלן: "ההסכם/ הסכם השכירות").

3.לטענת התובעים חלק מדמי השכירות שולמו ע"י הנתבעים באמצעות חברת "מילגם" המסייעת לזכאים במימון חלקי של שכ"ד, כך שמילגם שילמה לתובעים סך של 1,090 ₪ ואילו הנתבעים היו משלימים ההפרש, סך של 810 ₪ לחודש.

4.לטענת מנשה בתאריך 10/8/16 קיבל הודעת דוא"ל ראשונה (להלן: "ההודעה הראשונה") מהנתבעת מס' 1 (להלן: "ירדן") לפיה הנתבעים פינו הדירה לפני יומיים והם (הנתבעים) ימשיכו לשלם דמי השכירות בהתאם להסכם עד שייכנסו דיירים חדשים או עד תום החוזה.

5.מוסיף מנשה וטוען כי בתאריך 12/8/16 שלחה אליו ירדן הודעת דוא"ל שנייה (להלן: "ההודעה השנייה") לפיה הנה מופתעת מן העובדה כי מנשה החליף המנעול בדירה, כאשר לטענת התובעים ועקב עזיבת הנתבעים את הדירה, הם היו רשאים להחליף המנעול ובנוסף צבעו התובעים הדירה בעלות של 1,024 ₪.

6.מנשה טען כי קיבל ממילגם החלק היחסי בגין שכ"ד חודש 8/16, בסך של 1,090 ₪.

7.התובעים טענו כי פנו אל הנתבעים בכתב בתאריך 20/11/16, באמצעות ב"כ בדרישה לתשלום דמי שכירות וארנונה עד לתום תקופת הסכם השכירות וכן לתשלום עלויות צביעת הדירה והוצאות נוספות.