בבליק נ' אם אס פי גרופ בע"מ ואח'

תביעת התובעת לתשלום פיצוי בסך 32,000 ₪ וזאת בשל קבלת הודעות דוא"ל מאת הנתבעת 1 (נטען על-ידי הנתבעת 1 כי הנתבעת 2 אינה ישות משפטית, ופועלת תחת כנפיה של הנתבעת 1), אליהן צורפו קורות חיים של מועמדים לעבודה בתחום ההייטק, וזאת חרף העובדה כי התובעת ביקשה להסיר את כתובת הדוא"ל שלה מרשימת התפוצה.

התובעת ביססה את עילת תביעתה על סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק הספאם").

אין מחלוקת עובדתית על כך כי התובעת עובדת בעמותת "עיר דוד – City Of David" וכי היא פרסמה ברשתות החברתיות הצעות לעבודה באותה עמותה.

בעקבות אותן הצעות עבודה, שלחה הנתבעת 1, העוסקת במתן ייעוץ והכוונה למחפשי עבודה, קורות חיים של לקוחותיה, לתובעת.

מקובלת עלי טענת הנתבעת 1 כי דין התובענה סילוק על הסף וזאת בהעדר יריבות.

התובעת אינה חולקת על כך כי כתובות הדוא"ל אליהן נשלחו הודעות הדוא"ל העומדות ביסוד התובענה, משמשות את התובעת בתפקידה בעמותה, ואף נושאים סיומת של העמותה (ר' עמ' 1 לפרוטוקול). יודגש כבר כאן, כי בכך אין די כדי להפוך את התובעת לזרוע של העמותה באופן שאינו מאפשר לה הגשת תובענה כיחיד לבית המשפט לתביעות קטנות.

אלא, שהתובעת אף לא חולקת על כך, כי היא עוזרת למשאבי אנוש בעמותה וכי גיוס עובדים הינו אחד מתפקידיה בעמותה. כמו כן, התובעת אינה חולקת על כך כי הצעות העבודה בעמותה שפורסמו על-ידה ברשתות החברתיות ואשר בעקבותיהם נשלחו לה הודעות הדוא"ל בצירוף קורות החיים על-ידי הנתבעת 1, היו לשם גיוס עובדים לעמותה (ר' עמ' 3-4 לפרוטוקול).

לפיכך, המסקנה המתבקשת הינה כי ככל שקמה עילת תביעה כנגד הנתבעת 1 בגין שליחת הודעות הדוא"ל, הרי שהעילה היא של העמותה ולא של התובעת כעובדת של העמותה. אין בעובדה שהדואלי"ם נשלחו על-ידי הנתבעת 1 למייל האישי המשמש את התובעת כעובדת בעמותה כדי להקים לה עילת תביעה אישית כלפי הנתבעת 1.