כביאב נ' יפרח

לפני תביעה על סך 6,000 ₪.

התובעת טוענת כי שכרה מהנתבע דירה, וכי לאחר שעזבה אותה חייב הנתבע את חשבונה בסך 3,000 ₪. התובעת פירטה בכתב התביעה את נסיבות הגביה וטענה כי זו נעשתה שלא כדין וכי אין היא חייבת לנתבע בגין תקופת השכירות.

הנתבע טען, מנגד, כי בגין תקופת השכירות נותרה התובעת חייבת לו כ-8,700 ₪ (בהתאם לפירוט שבס' 13 לכתב ההגנה), וכן בגין חוב חשמל בסך 677 ₪ נוספים. הנתבע טוען כי אכן, גבה את הסכום בסך 3,000 ₪ מחשבונה של התובעת אך כי היה זכאי לעשות כן לאור המתואר לעיל.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם. הנתבע הבהיר כי לא ידע בזמן אמת שהשיק נפרע, אלא רק לאחר שנה – אולם חזר על הטענה כי לתובעת חוב כלפיו, בחברת החשמל ובעירייה. התובעת הבהירה כי היא מוותרת על דרישתה לפיצוי בגין עגמת נפש אך הדגישה כי החיוב בסך 3,000 ₪ היה שלא כדין.

 אמנם, לצדדים לא הוצע להסמיך את בית המשפט לפסיקה על דרך הפשרה, אולם מדבריהם ומהתנהלותם בדיון עולה כי רצונם ההדדי הוא לסיים את המחלוקת ביניהם בדרכי נועם ותוך כיבוד הדדי זה את זה. הנתבע ציין במפורש כי ייכבד כל פסיקה של בית המשפט. התובעת ויתרה אף היא על חלק מהסעדים שתבעה מלכתחילה.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ נ' קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מדברי הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

על סמך כל החומר שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את טענות הצדדים ושקלתי הדברים אלו מול אלו, אני פוסק בזה כי הנתבעת ישלם לתובעת, לסילוק מלא וסופי של התביעה, סכום כולל של 3,000 ₪, וזאת לאחר ששוכנעתי גם מדברי הנתבע כי ספק אם היה מקום לגבות מהתובעת סכום זה ("לא ידעתי שהשיק נפרע" – עמ' 2, שורה 6).

הסכום ישולם בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידי הנתבע.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.