סבן נ' אדם

לפניי תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי רכבו באירוע מיום 27.7.16 בו ניזוק רכב התובע בעת שהיה בחנייה.

אין חולק כי התובע לא נכח במקום בעת קרות התאונה ואין לו ידיעה אישית על אופן התרחשותה, וכי את פרטי רכב הנתבעת קיבל באמצעות פתק שהושאר על רכבו בו צוין מספר הרכב שפגע ברכבו.

הנתבעת אישרה כי בבעלותה הרכב שמספרו צוין בפתק, אולם המדובר בנגרר ואין לה ידיעה על התאונה ולאיזה רכב חובר הנגרר.

לטענת הנתבעת אין די בראיות שהובאו על ידי התובע להוכחת גרימת הנזק לרכבו על ידי הנגרר שבבעלותה.

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע, ובעלה של הנתבעת. בנוסף התובע הציג לעיוני את הפתק המקורי ואת המסמך שנמסר לו לאחר מכן בחנות אליה הופנה בפתח ובו פורטו פרטי הרכב הפוגע.

התובע העיד כי רכבו עמד בחנייה במשך יומיים וכאשר הגיע אל רכבו הבחין כי הפגוש שלו מפורק ובפתק שהיה מונח על רכבו המפנה אותו לקבל את יתר הפרטים אודות האירוע בחנות שליד. כאשר הגיע התובע אל החנות, מסר לו המוכר כי לא הוא ראה את התאונה, אלא נהג רכב אשר נסע מאחורי הג'יפ עם הנגרר ראה ורשם את פרטיו על דף. התובע הציג לעיון בית המשפט את הפתק המקורי והמסמך שנמסר לו ואישר כי אין בו את פרטיו המזהים של כותב הפתק.

בעלה של הנתבעת העיד כי ברשותו וברשות הנתבעת עסק המונה 2-3 עובדים, והנגרר נשוא התביעה אכם בבעלותם ומשמש את כלל העובדים בעסק. בעלה של הנתבעת לא שלל האפשרות כי הנגרר עבר במקום התאונה אולם טען כי בהיעדר מספר הרכב אליו היה מחובר אינו יודע באיזה מכלי הרכב מדובר.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו, אני סבורה כי דין התביעה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן:

הנטל להוכחת התביעה מוטל לאורך כל הדרך על התובע.

במקרה זה, התובע לא נכח במקום התאונה ואין לו היכולת להעיד מידיעה אישית אודות אופן התרחשותה ומי גרם לה.