שלום נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

לפני תביעה על סך 33,000 ₪, שעניינה דברי פרסומת שנשלחו מהנתבעת לתובע.

התובע טוען כי ממאי 2017 ועד סוף אוקטובר 2017 נשלחו לכתובת המייל שלו פרסומות מטעם הנתבעת, בכל פעם בכותרת אחרת (מבצעים על כרטיסי טיסה, השכרת רכב, פוליסת ביטוח וכיו"ב), וכל זאת לאחר ששלוש פעמים לפחות חזר בו מהסכמתו לקבל מהנתבעת דברי פרסומת. העתקים מדברי הפרסומת צורפו כנספחים לכתב התביעה.

הנתבעת טענה, מנגד, כי באמצעות רשימות התפוצה אותן היא מנהלת היא שולחת דברי פרסומת והודעות אחרות וזאת רק למאשרים קבלתן של הודעות אלו. הנתבעת ציינה כי התובע הצטרף לרשימות התפוצה שלה יותר מפעם אחת, ויותר מפעם אחת ביקש להסירו מרשימות אלו – וכך נעשה. לגרסתה, כל ההודעות שנשלחו לתובע נשלחו בשעה שהיה בידיה אישור מטעמו למשלוח ההודעות ומשלוח ההודעות נפסק בכל פעם שהתובע ביקש שכך ייעשה.

הנתבעת צירפה לכתב ההגנה תדפיס רישומים ממערכת ניהול רשימות התפוצה שלה.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.

נציגי הנתבעת הצביעו על כך שביחס לתקופה נשוא התביעה עולה כדלקמן: התובע נרשם לרשימת התפוצה של הנתבעת ובמרץ 2016 ביקש להסירו מרשימה זו. ביוני אותה שנה חידש הרישום לרשימה, בעת שהיה בתוקף מבצע שהעניק נקודות לחברי מועדון הנוסע המתמיד לכל המצטרף לרשימת התפוצה. נקודות אלו אכן הוענקו לחשבונו של התובע. במאי 2017 ביקש התובע להסירו מהרשימה ובאוגוסט – חידש הרישום. בסוף אוקטובר 2017 ביקש התובע להסירו מהרישום פעם נוספת.

לאחר מועד זה לא הוצגו נתונים, וזאת משום שהתביעה הוגבלה לתקופה זו (כך שטענתו של התובע, שהועלתה בעל פה בדיון אך לא נכללה בכתב התביעה, ולפיה דברי פרסומת המשיכו להישלח אליו גם לאחר הגשת התביעה – לא נבדקה ואינה עומדת לפתחו של בית המשפט).

מצאתי לדחות את התביעה.