ת"ק 6808-12-14 גרשון נ' קנטור ואח'

בתאריך 11.3.14, בצומת הרחובות המעיין – וולפסון שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכבת התובעת, הנהוג על ידה ובין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

יש לציין בהקשר זה כי הנתבעת הינה המבטחת גם של רכב התובעת, אך בהליך שבענייננו, נקטה עמדה, שבה ביקשה, מטעמים השמורים עמה, להעדיף את גירסת הנתבע על פני גירסת התובעת.

אין חולק כי התאונה התרחשה כאשר התובעת נסעה ברח' וולפסון ואילו הנתבע הגיע מימינה, מכיוון רח' המעיין.

כן אין חולק כי בכיוון נסיעת הנתבע, לפני הכניסה לצומת, מוצב תמרור המחייבו במתן זכות קדימה לרכבים החונים בדרך החוצה, משמע – ברח' וולפסון.

הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת התובעת על אופן קרות התאונה וקובעת כי בנוסעה ברח' וולפסון, תוך שהינה נכנסת לצומת עם רח' המעיין, הגיע הנתבע מימינה, לא ציית לקביעות התמרור שהיה מוצב בדרכו, המשיך בנסיעתו אל תוך הצומת ופגע עם חזית רכבו בפינה הקדמית ימנית של רכב התובעת.

הנני קובעת כי סימני הנזק ב-2 הרכבים, כפי שנראים ברכב התובעת בתצלומים שהוגשו לביהמ"ש וכפי שתוארו על ידי הנתבע בעדותו בביהמ"ש, בכל המתייחס לרכבו שלו, כאשר לא הציג בביהמ"ש כל תצלומים של הנזקים שנגרמו ברכבו, אך טען כי רכבו נפגע ברדיאטור, בחזיתו של הרכב – מתיישבים באופן מלא עם גירסת התובעת על אופן קרות התאונה.

הנני דוחה מכל וכל את גירסת הנתבעות על אופן קרות התאונה, כפי שמצאה ביטויה בכתב ההגנה ובעדותו של הנתבע בביהמ"ש, כאשר, לקביעתי, הנתבע לא העיד אמת בביהמ"ש.

יש לציין בהקשר זה כי דיווחו של הנתבע לחב' הביטוח מטעמו על אשר ארע, לטענתו, נעשה רק בתאריך 15.10.14, כ-7 חודשים לאחר קרות התאונה ורק לאחר שהתובעת פנתה ביום 4.9.14 אל הנתבעת, בדרישה לפצותה בגין נזקיה.

זאת ועוד, גם אם הייתי מקבלת כמהימנים עליי את כל דברי עדותו של הנתבע על אופן קרות התאונה, הייתי קובעת כי הינו אחראי לה.

כל זאת, כאשר התמרור המוצב בדרכו של הנתבע, מחייבו במתן זכות קדימה לכל הרכבים הנוסעים בדרך החוצה, בכל הנתיבים וגם אם רכב אחד נתן לו זכות קדימה, עדיין היה עליו לוודא כי הינו יכול להשלים כניסתו לצומת תוך פניה שמאלה וזאת מבלי לחסום את אפשרות המשך נסיעתו של רכב אחר המגיע לצומת בדרך החוצה.

גם במקרה זה, היתה ממשיכה ומתקיימת חובתו של הנתבע ליתן זכות קדימה לרכבים בדרך החוצה ובענייננו – לרכב התובעת.