בן חמו נ' נאוראני

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 23.1.17 בשעה 12:00 לערך ברחוב התע"ש בכפר סבא (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מס' רישוי 67-237-54 נהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת"), ורכב הנתבע מס' רישוי 99-808-12 נהוג בידי הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. השתתפות עצמית בסך של – 1,500 ₪.

ב. ירידת ערך הרכב בסך של – 1,040 ₪.

ג. הפסד הנחת העדר תביעות ל-3 שנים בסך של – 2,817 ₪.

להוכחת הנזקים הגישה התובעת חוות דעת שמאי, תמונות ומסמכים.

התובעת, אשר נהגה ברכב התובעת עובר לתאונה ותוצאותיה, תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים:

"ביום 23.1.17 בשעה 12:00 לערך נהגתי ברכב שמספרו 67-237-54 בכפר סבא ברח' התע"ש. אני הייתי בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה המיועדים לפניה שמאלה, כיוון נסיעתי. רציתי לפנות לרח' בן יהודה בכפר סבא, דהיינו שמאלה כיוון נסיעתי ולכן הייתי בנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה. הגעתי לצומת מרומזר והרמזורים פעלו, ודלק אור אדום ברמזור כיוון פנייתי שמאלה ולכן עצרתי את הרכב והמתנתי שהאור ברמזור יתחלף מאור אדום לאור ירוק. הנתבע עמד עם רכבו בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה המיועדים לפניה שמאלה, הוא היה עם רכב מסוג משאית. בדיעבד הסתבר שמס' המשאית 99-808-12. שנינו היינו בעצירה בשל אור אדום שהיה ברמזור לפניה שמאלה. כשהתחלף האור לאור ירוק התחלתי בנסיעה איטית כדי לפנות שמאלה והמשאית שהיתה לימיני התחילה גם היא לפנות שמאלה ו"חתכה" את נתיב הנסיעה שלי ושפשפה את הפגוש הימני קדמי בצד ימין של הרכב שלי וגרמה לנזקים. אני צפרתי לעבר המשאית שהמשיכה בנסיעה כי היא ביצעה את הפניה שמאלה בקשת צרה, ולאחר שצרפתי לעבר המשאית שאחרי שפגעה בי המשיכה בנסיעה אז המשאית עצרה הרבה אחרי הצומת, כלומר אחרי הפניה כבר לרח' בן יהודה לכיוון רעננה, כי אני כל הזמן צפרתי לעבר המשאית שתעצור. נהג המשאית עצר, ביקשתי ממנו את הרישיון רכב והביטוח הוא נתן לי את ת.ז. שלו ולא את יתר המסמכים כי הוא אמר שאין לו את יתר המסמכים עליו. הנתבע מציין בכתב ההגנה שאני מיהרתי כי אמא שלי בבית חולים אבל לא היו דברים כאלה מעולם, כי אמא שלי בכלל לא בארץ, היא גרה בדרום אפריקה ולא היתה בכלל בארץ באותה תקופה לכן אין ממש בדברים שלו. נוסף לזה, אני ביקשתי ממנו אחרי זה כמה פעמים את תעודת הביטוח שלו ואף פעם לא קיבלתי את זה כי רציתי להפעיל את הביטוח, ואז פניתי לבית משפט. אני שילמתי את נזקי הרכב וקיבלתי אותם חזרה מחב' הביטוח שלי, אבל אני תובעת את ההפסדים שעל הנתבע לשלם לי והם השתתפות עצמית בסך של 1,500 ₪, ירידת ערך הרכב בסך של 1,040 ₪ והפסד הנחת היעדר תביעות לשלוש שנים בסך של 2,817 ₪. אני צירפתי לתביעה את כל המסמכים המעידים על הנזקים. מבקשת לפסוק לזכותי את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

הנתבע, אשר נהג ברכב הנתבע עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:

"ביום 23.1.17 בשעה 12:00 לערך נהגתי במשאית שמספרה 99-808-12 בכפר סבא ברח' התע"ש. הגעתי לצומת מרומזר שדלק אור אדום ברמזור, רציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי מרח' בן יהודה. היו במקום שני נתיבי נסיעה המיועדים לפניה שמאלה. אני הייתי בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה המיועדים לפניה שמאלה והתובעת היתה בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה המיועדים לפניה שמאלה. מאחר ודלק אור אדום ברמזור כיוון נסיעתי וכיוון נסיעת התובעת אני עצרתי את המשאית שבה נהגתי לפני קו העצירה שלפני הצומת והתובעת עצרה את הרכב שבו היא נהגה כשחלק מהרכב שלה שעמד על הנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה המיועדים לפניה שמאלה היה מעבר לקו העצירה שלפני הצומת וחלקו האחר היה לפני קו העצירה שלפני הצומת. כשהתחלף האור ברמזור מאור אדום לאור ירוק, שנינו התחלנו בנסיעה, אני נוהג במשאית 35 שנה, ואני נהג זהיר, את יכולה לבדוק, מעולם לא היתה לי תאונה, היו דברים קטנים, לא תאונות קשות חלילה, אין לי עבירות תנועה גם. כפי שאמרתי שנינו התחלנו בנסיעה כדי לפנות שמאלה לרח' בן יהודה, אני פניתי שמאלה כיוון נסיעתי עם המשאית ואז אחרי שעברנו את הפניה שמאלה ונכנסנו לרח' בן יהודה שמעתי צפצופים מרכב שנסע בנתיב השמאלי אחרי שעברתי את הצומת, הנהגת סימנה לי עם היד לעצור, עצרתי את המשאית בצד ימין, היא גם עצרה והיא פנתה אלי ואמרה לי שאני פגעתי עם המשאית ברכב שלה. אמרתי לה שאני לא פגעתי עם המשאית ברכב שלה, ירדתי המשאית, היא חיפשה איפה פגעתי לה ברכב ואז היא אומרת לי הנה פה פגעת לי והראתה לי את כנף צד ימין קדמי של הרכב שלה, אמרתי לה אני לא פגעתי לך ברכב, אני הייתי בנתיב שלי שהוא הנתיב הימני, אז היא ביקשה ממני את ניירות הרכב, אמרתי לה שלא כל אחד שעוצר אותי בדרך ואומר שאני פגעתי בו אני צריך לתת לו את ניירות הרכב, וזה מניסיון קודם שהיה לי גם עם נהגת בפתח תקווה שטענה שפגעתי ברכב שלה, כשבעצם היא פגעה ברכב שלי והיא הבינה את זה והיא ביקשה סליחה אחרי שהסברתי לה. התובעת חזרה וביקשה את הרישיונות שלי ואמרתי לו שאני לא נותן את הרישיונות לכל מי שירצה ולא פגעתי בה אז מסרתי לה רק את מס' הת.ז. שלי. אני אומר שהתובעת נלחצה, יכול להיות שלקחתי שמאלה והיא לקחה שמאלה אז היא פגעה במשאית שלי, אז היא נלחצה וניסתה להפיל את זה עלי. אולי היא פגעה ברכב שלי ולא אני פגעתי ברכב שלה. אני לא יודע בכלל אם היא פגעה ברכב שלי או לא פגעה ברכב שלי, לפי הצילומים שהשמאי שלה צירף שתסביר איך בכלל היתה התאונה? הגובה של הרכב שלה הוא נמוך, ואם מסתכלים בכנף של הרכב שלה הוא נמוך, והמשאית שלי ממש גבוהה, המדרגות שלה גבוהות. אז איך בכלל הגעתי לכנף של הרכב שלה? לפי הצילומים אני אומר את זה. לכן אני אומר שיש מקום לדחות את התביעה שהיא הגישה נגדי ולחייב אותה לשלם לי הוצאות משפט ובזבוז זמן בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. היא אמרה לי שהיא לחוצה להגיע לבית חולים אז אם היא היום אומרת שהיא לא אמרה לי את זה אז אני אומר שהיא לא אומרת דברים נכונים".

כל אחד מהצדדים נחקר בחקירה נגדית.