ת"ק 6797-08-16 רוטמן נ' אי די אי חב' לבטוח ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 31.12.15. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 5,581 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, בזבוז זמן ונסיעות.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעים פגע ברכבו מאחור, שעה שנעצר לפני מעבר חציה. הנתבעים טוענים, מנגד, כי לא היה מגע בין כלי הרכב וממילא כי לא נגרמו לרכב התובע הנזקים אותם הוא תובע.

בדיון נשמעו עדויותיהם של נהגי כלי הרכב ושל נוסעת ברכב הנתבעים. כן נכחו בבית המשפט נוסעת ברכב התובע ונוסעת נוספת ברכב הנתבעים אולם עדויותיהן לא נדרשו והוסכם כי לא יהיה באמור כדי להוות טענה בדבר אי העדת עדים פוטנציאלים.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, מצאתי שאיני יכול להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. מחד גיסא, גרסת נהג התובע היתה מהימנה ואף מסתברת בנסיבות העניין. מאידך גיסא, אף גרסת נהגת התובעת היתה מהימנה ולדברי נהג התובע כבר במעמד התאונה ו-"בזמן אמת" טענה בפניו נהגת הנתבעת שלא היה מגע בין כלי הרכב.

כיוון שכך, דין התביעה להדחות ולא נדרשת הכרעה בשאלה האם עלה בידי התובע להוכיח את נזקיו (כאשר מחד, כטענת הנתבעים, נדמה כי אין התאמה בין מראית פני הנזק כלפי חוץ ובין העלות שפסק השמאי ומאידך, לא ניתן לשלול קיומם של נזקים הנסתרים מהעין הלא מקצועית וממילא לא הוצגה חוות דעת סותרת ולא התבקש התובע לזמן לחקירה את השמאי מטעמו).

לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ובנסיבות – אין צו להוצאות.