פרומרמן נ' לה אופטיקה בע"מ

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הופעה.

זהו פסק הדין השני שניתן בהעדר הופעה. פסק הדיון האשון ניתן בה ביום 22/8/18 בהעדר הופעה מטעם הנתבעת. ביום 7/9/17 בוטל פסק הדין (הראשון) לאחר שהוצג אישור מחלה מטעם מנהל הנתבעת.

לדיון אשר נקבע ליום 2/11/18, לא התייצב נציג הנתבעת, לדיון התייצב עו"ד מטעמו אשר הגיש אישור רפואי. באותו דיון קבעתי כי היה על הנתבעת להגיש בקשת דחיה וכי מהאישור הרפואי לא עולה כי נציג הנתבעת אינו מסוגל לעבוד על כן, דחיתי את הדיון ליום 28/11/17 תוך חיוב הנתבעת בהוצאות על סך של 800 ₪.

ביום 22/11/116 נתתי החלטה בדבר דחיית הדיון בשל אילוצי בית המשפט והדיון נדחה ליום 12/12/17.

עיון בתיק מלמד כי ההחלטה נמסרה לנתבעת ביום 27/11/17.

הנתבעת לא התייצבה לדיון ובתיק ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

עתה מונחת בפני בקשה לביטול פסק הדין. לטענת הנתבעת, מנהלה הגיע לבית המשפט ביום 28/11/17 ונאמר לי בעל פה כי הדיון נדחה וכי תשלח החלטה בדבר מועד חדש וכי הנתבעת לא ידעה על מועד הדיון.

הנתבעת לא התייחסה כלל לאישור המסירה המצוי בתיק.

נוכח אישור המסירה המצוי בתיק, לא מצאתי מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק שכן, הנתבעת ידעה על המועד הנדחה.

אולם, הנתבעת זכאית לקבל את יומה בבית המשפט לפיכך, מצאתי לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בכפוף לתנאים הבאים: