ת"ק 67306-12-14 דבירי נ' סיננסקי

לפניי תביעה שהגיש התובע לתשלום סך של 33,800 ₪, כפיצוי לדוגמה לפי חוק התקשרות (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 בגין משלוח 50 הודעות פרסומת ע"י הנתבע, לתיבת הדואר האלקטרוני של התובע, וזאת ללא הרשאתו של התובע ומבלי שהתובע נתן הסכמתו למשלוח הודעות מסוג זה.

בתחילת הדברים יוער, כי במהלך הדיון בבית המשפט התברר כי התובע הינו בעל השכלה משפטית, דבר אשר לא צוין על ידו בכתב התביעה או בתחילת הדיון לפני בית המשפט. הובהר לנתבע ע"י בית המשפט כי הינו זכאי לייצוג ע"י עורך דין. הנתבע ויתר על הייצוג (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 21).

טענות התובע:

ביום 31.12.2014 התובע הגיש כתב תביעה על סך של 16,000 ₪, בגין 16 הודעות פרסומת שנשלחו ע"י הנתבע לתיבת הדואר האלקטרוני של התובע, הודעות המוגדרות ע"פ סעיף 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק" ו/או "חוק התקשורת") כ"דבר פרסומת" ששליחתו אסורה.

עוד טרם הגשת כתב ההגנה, ביום 23.2.2015, בהתאם להחלטת בית המשפט המתירה לו לעשות כן, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן על סך של 33,800 ₪, בגין 50 הודעות פרסומת שנשלחו ע"י הנתבע לכתובת המייל של התובע: **************. ההודעות צורפו כנספחים לכתב התביעה המתוקן.

התובע טען בכתב התביעה המתוקן, כי 50 הודעות הדואר האלקטרוני בגינן הוגשה התביעה, מוגדרות כולן, לפי סעיף 30א(א) לחוק התקשורת כ"דבר פרסומת" ששליחתו אסורה.

התובע טען בכתב התביעה המתוקן, כי התקשה ביותר להתחקות אחר זהותו של הנתבע, באשר הפרטים שהיו מצוינים על גבי הודעות פרסומת נושא התביעה לגבי שולח ההודעות היו המילים

"deal2save", חברה שכפי הנראה אינה רשומה ברשם החברות. כן, גם הכתובת שצוינה על גבי ההודעות ככתובת הנתבע, התגלתה כלא נכונה.

בידי התובע מכתב בו לוקח הנתבע אחריות על משלוח הפרסומות. צורף כנספח ג' לתביעה.