ת"ק 67227-12-15 אלקרת נ' יעקבי

1.התביעה בפני היא בגין נזק לרכב התובע מדלת של רכב של הנתבעת. התובע נסע באזור חניה ברכב שברולט, מס' רישוי 10-157-64 (להלן: "השברולט") ביום 20/10/2015.

הנתבעת חנתה בצד הדרך במכוניתה ובעת שהתובע עבר ליד המכונית היא פתחה את דלת מכוניתה ופגעה במראה של רכב התובע בצד ימין. על כך היא לא חלקה והיא אף הייתה מוכנה לשלם לבעל מוסך עבור המראה והעבודה וכך הצדדים הגיעו בו ביום למוסך לבקשתה. אבל, לטענתה, התובע עמד על התקנת מראה חדשה ולכן היא סירבה לשלם עבורה שכן רכבו לא חדש. כמו כן, לאחר שהיא חזרה הביתה היא סברה שטעתה בהודייתה בחבות. ניסיון בעלה לסגור את החוב לא צלח. מכאן הוגשה התביעה.

בעדותה סיפרה הנתבעת כי היא הייתה במכוניתה והחליטה לצאת. היא הסתכלה בראי ואז היא הסיטה את מבטה כדי לדומם את המנוע ופתחה את הדלת ואז קרתה התאונה. בתשובה לשאלה להיכן היא הסתכלה כאשר היא פתחה את הדלת היא השיבה שהיא הסתכלה לכיוון הדלת ומקום הנחת רגליה מחוץ למכונית. כלומר, היא לא הייתה בקשר עין רציף עם הרכבים העוברים בדרך בעת פתיחת הדלת (עמ' 1 לפרוטוקול).

התביעה של התובע היא לפיצוי בגין מראת צד משומשת, כעולה מחו"ד שמאי התובע. כמו כן עבור תיקון דלת קדמית ימנית.

הנתבעת טענה כנגד החיוב של הפגיעה בדלת, אבל היא הסכימה שלא הייתה לה מחלוקת עם עלויות הפחחות (עמ' 2 לפרוטוקול).

הנתבעת לא שמרה על קשר עין רציף עם המכוניות העוברות ועל כן קרתה התאונה. לטענתה גם התובע אחראי לתאונה כי הוא לא שמר מרחק. התובע העיד שלא נסע מהר, והיה במרחק של כ- 40 ס"מ מהמכוניות החונות (עמ' 1 לפרוטוקול). אני מקבלת חלקית את טענת הנתבעת שהיה גם על התובע לנקוט אמצעי זהירות כאשר הוא חלף על פני רכבה שבה היא ישבה והיה עליו לצפות את האפשרות שהיא תצא מרכבה. בנסיבות תיק זה אני מעמידה את האחריות על 20%.

לגבי הנזק – אני מקבלת את הסכומים שנתבעו שכן השתכנעתי שהעבודות נשוא חוות דעת השמאי מתייחסות לטיב הפגיעה. מסכום הנזק אני מפחיתה 20%.

התוצאה היא הבאה:

הנזק על פי חוות דעת השמאי: 2,269.80 ₪ נכון ליום 01/12/2015 לכך יש להוסיף שכ"ט שמאי בסך 588 ₪. הסכומים כוללים מע"מ. סך הכול: 2,857.80 ₪ מסכום זה אני מפחיתה 20% - 571.56₪. יתרה לתשלום 2,286.24 ₪. אינני פוסקת עוגמת נפש.