ת"ק 67096-01-17 יגודה ואח' נ' שוטוי ואח'

לפני תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעת (התביעה העיקרית) וכן תביעה שכנגד. על פי כתב התביעה, טוען התובע כי ביצע עבודה שיפוץ בעבור הנתבעת וזאת לאחר שקיבלה הצעת מחיר על כל שלבי העבודה והנתבעת הסכימה לה. לטענת התובע במשך חודש התשלום שולם ולאחר מכן מסיבות שונות לא שולם שבועיים ופתאום הודיעו לו על הפסקת העבודה. לטענת התובע לאחר יומיים שבהם לא עבד, נפגש עם הנתבעת והוסבר לו שהנתבעת איננה מעוניינת שיבצע את עבודות הסיוד. לטענת התובע הסכים לכך והגיש הצעת מחיר חדשה ללא הסיוד והמשיך בעבודה וכי טרם קיבל תשלום על כך ואף הוחל, המנעול והציוד השייך לו נשאר בדירת הנתבעת. לטענת התובע העביר לנתבעת חשבון סופי אך הנתבעת לא התייחסה לחוב. תביעתו של התובע עומדת על סכום של 23,846 בתוספת הוצאות משפט.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. מכתב התביעה שכנגד עולה כי הנתבעת טוענת כי עבודת התובע החלו בתאריך 6.11.16. לטענת הנתבעת במהלך העבודות נמצאו ליקויים וחסרים שונים ועקב כך נוצרה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לתיקון הליקויים והשלמת החסרים השונים לצורך השלמת עבודות השיפוץ. הנתבעת טוענת כי בתאריך 16.12.16 התקיימה בדירה פגישה ביניהם שבמהלכה הציגה הנתבעת בפני התובע את מצבה של הדירה ודרשה שיתקן את הליקויים וישלים את העבודות שנותרו על פי הצעת המחיר. כמו כן במעמד הפגישה דרשה הנתבעת מהתובע כי יוחזר לה רכוש שנעלם לה מהדירה במהלך עבודות השיפוץ. לטענת הנתבעת התובע דחה טענותיה על הסף וסירב בתוקף לתקן את הליקויים ובנוגע לרכוש שנעלם אמר שיבדוק את הנושא. במהלך הפגישה סוכם שהתובע יבצע את ההשלמות הנדרשות לצורך סיום עבודות השיפוץ כמפורט בהצעת המחיר למעט עבודות הסיוד שהוחלט שהנתבע לא יבצע. בתום העבודה סוכם שהנתבע יקבל את כספו כנגד העבודה.

לטענת הנתבעת כעבור שבוע, בתאריך 23.12.16 התקבלה הודעה מהתובע ובה דרישה לתשלום נוסף והנתבעת הסיקה מכך כי עבודות השיפוץ הושלמו ועליה לשלם לתובע בעבור עבודתו. במהלך היום ביקרה בדירה ונדהמה לגלות שהעבודות כלל לא הושלמו ואף נגרם נזק על ידי התובע לדירה. לטענת התובעת כאשר נוכחה לדעת שכלי העבודה אינם בנמצא בדירה הבינה כי התובע אינו מתכוון לחזור ולהשלים את עבודות השיפוץ. לטענת הנתבעת, למרות שדרישותיו של התובע מופרכות, הציעה לו בתאריך 30.12.16 להיפגש על נמת לנסות ולהגיע להסכמה בנושא הכספי. לטענתה בתגובה שלח לה התובע הודעה שבה הציג את החשבון הסופי והאשים אותה בכך שלקחה את כלי העבודה שלו, דבר אשר הנתבעת שוללת מכל וכל. לטענת הנתבעת התובע השאיר את הדירה במצב שאינו מאפשר מגורים, לרבות פסולת בניין ונזק רבתי בכלל הבית. בנוסף, טוענת הנתבעת כי עבודות החשמל לא הושלמו ויש בהן כדי להוות סיכון חיים לאור חוטי החשמל הגלויים. לטענת הנתבעת, הדבר מצריך העסקת בעל מקצוע אחר אשר ישלים את העבודות שהתובע לא תיקן ולא השלים. לאור האמור, פנתה הנתבעת לקבלת חוות דעת מקצועית לצורך הערכת שמאי . על פי חוות הדעת שהוגשה לנתבעת, נמצא כי כלל הנזק לדירה מסתכם בסכום של 27,816 כולל מע"מ.

בנוסף לכך תובעת הנתבעת סכום על סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות נוספות שנגרמו לה, אי נוחות רבה ואיכות חייה נפגעה קשות.

התובע הגיש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד. מכתב ההגנה עולה כי הוא טוען כי בפגישה שנערכה על ידי הצדדים חיפשה הנתבעת סיבות להפסקת עבודתו של התובע וכי נאמר לו לא להמשיך לעבוד. עוד טוען התובע כי העבודות היו בשלבי סיום ותוך יום היו מסתיימות. זאת ועוד, טוען התובע כי נאמר לו במפורש שיפרק כל מה שיש בדירה ויזרוק הכל. לטענת התובע ביום 30.12.16 קיבל מסרון בזו הלשון: "לאחר הפסקת העבודה בדירה אני מציעה להיפגש שבוע הבא ולסגור את הנושא הכספי". לטענת התובע הגיש לנתבעת הצעת מחיר חדשה לתשלום כולל הורדות שונות וזאת על מנת לסגור את התשלום ואת המחלוקת בין הצדדים. הנתבעת לא חזרה אליו ולא יצרה עימו קשר. בכתב ההגנה התייחס התובע לאמור בחוות הדעת שמאי שהוגשה על ידי הנתבעת.

בדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על טענותיהם.

התובע טען כי שולם לו על ידי הנתבעת סכום של 20,000 ₪ ונותר חוב בסכום של 23,846 ₪. לטענת התובע במסמך שהוגש על ידי הנתבעת מופיעים ליקויים שכלל לא היה אמור לתקן ועל כן לא היה מה להשלים. כל מה שקשור לצבע וסיוד הדירה לא היה אמור לעשות כן. באשר להתקנת אסלות, טוען התובע כי כלל לא היו אסלות ועל כן לא היה אמור להתקין וכי מראש קיזז בחשבון הסופי את התקנת האסלות. זאת ועוד, טוען התובע כי לא אמור היה לטפל בחלון אמבטיה ושירותים. לגבי חיפוי מדרגה וקרמיקה טען התובע כי לא הספיק לעשות רובה.

מטעם הנתבעת העיד בנה מר יאן ליפשיץ שטען כי הוא חלק מתהליך השיפוץ. לטענתו הנתבעת שילמה סכום של 20,000 ₪ וכי אין מחלוקת על הצעת המחיר. לטענת מר ליפשיץ לאחר זמן קצר שמו לב הוא והנתבעת כי יש נזקים מסוימים וליקויים. העד סיפר כי לא התגוררו בדירה וכי היא נרכשה ונעשה בה שיפוץ. זאת ועוד, לטענת העד ביקשו מהתובע לכבות את הרצפה על מנת למנוע נזקים והדבר לא נעשה. לטענת העד, יש ליקויים בחיפוי הקרמיקה, בריצוף וכי היו סדקים רבים בקצות האריחים והאריחים לא היו אחידים וחלקם בולטים. לטענת העד, עבודתו של התובע לא הופסקה. ב- 14 לחודש פנו אליו על כך שיש להם טענות לגבי עבודתו ונקבעה פגישה. בפגישה שטחו הנתבעת ובנה את טענותיהם בפני התובע והוא אמר להם שאם ימשיכו לבוא בטענות על העבודה שלו, הוא יכול להפסיק את העבודה. הצדדים סיכמו ביניהם שהתובע לא יסייד את הדירה עקב התעקשותו של התובע שלא לפנות את הפסולת. עוד סיכמו ביניהם הצדדים לטענת העד שהתובע ישלח חשבון מעודכן ובתום העבודה יוסדר החשבון. בהמשך, אכן נשלחה הצעת מחיר מעודכנת. לטענת העד התובע קיבל את כספו עד לנקודה שסיים את העבודה. לעניין הכלים, שלל העד מכל וכל כי הכלים של התובע נלקחו על ידי הנתבעת וטען כי לתובע היה מפתח והכלים נלקחו על ידו. העד טען כי רוב התיקונים נעשו על ידי הנתבעת לבד אך אין ברשותו חשבוניות להצגה. העד הגיש תמונות לבית המשפט (נ/1). הנתבעת בעדותה ציינה כי לא צילמו תמונות של הליקויים.

התובע הציג תמונות מהן ניתן ללמוד לטענתו כי יש לדחות טענות הנתבעת על כך שהרצפה לא כוסתה וטען כי יש לו עד שעבד איתו ויכול להעיד על עבודתו (ת/1). לעניין התשלום ששולם לו, טען התובע כי יש לו חשבונית לגבי תשלום זה והציגה לבית המשפט (ת/2).

בסיום הדיון ניתנה לצדדים אפשרות להשלים הגשת מסמכים ותמונות לתיק בית המשפט.

הנתבעת הגישה אסופת תמונות על מנת להצביע על הליקויים שנגרמו לדירתה. אציין כי לא הוגשה כל חשבונית בגין תיקון הליקויים שלטענתה נגרמו לה.