גרשוני נ' נתניה

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב אירוע מיום 11.1.15.

התובע בעל מונית אשר באותו הלילה הייתה נהוגה בידי מר יהושוע כהן.

לפי האמור בכתב התביעה, בסביבות השעה 02:00 באותו הלילה ירדו גשמים עזים בנתניה. מר כהן נהג במונית ברחוב רמז וכאשר הגיע לרחוב רמז – פינת רחוב ברודצקי, המונית:

"עברה בתוך שלולית מים עמוקים שנקוותה בכביש וכתוצאה מכך מנוע הרכב נדם והרכב נעצר" (סעיף 5 לכתב התביעה).

בהמשך כתב התביעה נאמר שמדובר באירוע שארך שניות בודדות בהן נסע מר כהן במהירות של כ 30-40 קמ"ש עד שהרכב נכנס לשלולית ונעצר (סעיף 7 לכתב התביעה).

הרכב התמלא מים עד לגובה הכיסאות עד שמר כהן והנוסעת שהייתה עמו ברכב נאלצו לצאת דרך החלונות (סעיף 8 לכתב התביעה).

כתוצאה מהאירוע נגרמו נזקים כבדים ביותר לרכב התובע כך שהשמאי מטעמו נאלץ לקבוע שמדובר ב"אובדן להלכה". שווי הרכב נקבע בסך של – 56,275 ₪ וחברת הביטוח קיזזה השתתפות עצמית. לכן, התובע עותר בתביעתו להחזר סכום ההשתתפות העצמית בסך של – 11,255 ₪.

משום שהאירוע התרחש בתחום השיפוט של הנתבעת, התובע רואה את הנתבעת כרשות מקומית האחראית לנזק ומלין על כך שהנתבעת לא פעלה למניעת ההצפה ו/או התרשלה בטיפול השוטף ולא דאגה שמי הגשם ינוקזו באופן שלא יגרום לאירוע מהסוג נשוא הדיון. לשיטתו, אף אם כמות הגשם שירדה באותם ימים הייתה חריגה – על העיריה מוטלת החובה להתכונן לאירועים חריגים מסוג זה.

עדותו של מר כהן הייתה מעט שונה מהרשום בכתב התביעה – לדבריו, לא נסע במהירות של בין 30-40 קמ"ש אלא הרבה יותר לאט. כמו כן, אין זה נכון שהוא והנוסעת נאלצו לצאת מהחלון.

כך מר כהן מסר לבית המשפט:

"יורד מבול, אין חשמל אין כלום. יש לי תאורה שלי של האוטו. גם יש הפסקת חשמל ברחוב אז לא נוסעים?! נוסעים. התאורה הייתה חלשה לא רואים במאה אחוז" (עמוד 2, שורות 5-7 לפרוטוקול).