ת"ק 6689-09-15 קליינר ואח' נ' מילניום טיולים ותיירות בע"מ

בפני, תביעה לפיצוי בגין נזקים נטענים בשל ביטולו של טיול מאורגן לדרום אמריקה בתקופת הקרנבל בברזיל – עליו נודע באקראי לתובעים (בעל ואשה – זוג אחד משבעה זוגות שהזמינו מהנתבעת שירותי תיירות לטיול זה), אך כשבועיים בלבד טרם מועד יציאתו המוסכם של הטיול (להלן: "הטיול").

השאלה שבמחלוקת

1.התובעים טוענים כי הנתבעת לא היתה זכאית לבטל את הטיול בלוח זמנים כזה, וכי הם זכאים לקבל ממנה פיצויים בשל נזקיהם, ובעיקר – בגין עגמת הנפש שנגרמה להם. הנתבעת, מאשרת שבשל האכזבה שנגרמה לתובעים הציעה להם זיכוי בגובה 200$ לאדם, אך טוענת כי פעלה בעניינם כדין ובהתאם למקובל, ועל כן - אינם זכאים לפיצוי נוסף.

2.הנתבעת מפנה לתנאי מפורש ב"טופס ההרשמה לטיולי מילניום", שאין מחלוקת שהוא מסמך ההזמנה הכללי שהתובעת מילאה ושלחה לנתבעת על מנת לאשר הסכמתה לטיול המוצע; טופס, שלטענת הנציגה של הנתבעת משקף את ההסכמה בין הצדדים בענייננו (להלן: "החוזה האחיד"; ת/1). מדובר בתנאי מפורש, לפיו (הנקודה הרביעית תחת ההערות בענין "תנאי ההרשמה והתשלום"):

"חברת מילניום תהייה רשאית לבטל טיול מכל סיבה שהיא, לרבות באם מספר הנוסעים אינו מצדיק את ביצוע הטיול, במקרה שכזה יוחזרו לנוסע כל הכספים ששולמו לחברת מילניום".

3.התובעים טוענים כי בתניה זו, הפוטרת - לכאורה - את ספק שירותי התיירות מכל אחריות וחבות בשל ביטול הטיול בכל שלב שהוא (להלן: "תניית הפטור"), יש לראות תנאי מקפח בחוזה אחיד; או תנאי המעניק יתרון בלתי הוגן - לספק, מנסח החוזה. זאת, במיוחד, בשל היעדר ההדדיות - הבוטה, למול תניה נוספת בחוזה האחיד, שבה מחויבים התובעים בפיצוי מוסכם ("דמי ביטול"), במקרה שהתובעים בוחרים לבטל את ההסכם באותו מועד בו בפועל בוטל הטיול בענייננו על ידי הנתבעת (פחות מ-15 ימי עבודה טרם מועד היציאה לטיול; דמי ביטול בשיעור של למעלה מ-1,500$):

"בטיולי דרום אמריקה, אלסקה, וקנדה, ניוזילנד ואוסטרליה: ביטול הטיול בין 60 ל-30 ימי עבודה טרם היציאה לגרור חיוב בסך 250$, ביטול בין 29 ל-15 ימי עבודה טרם היציאה יגרור חיוב בסך 1,500$, ביטול מתחת ל-15 ימי עבודה טרם יציאת הטיול יגרור 100% דמי ביטול."

4.התובעים טוענים, כי הגם שהפיצוי בגין נזקיהם הממשיים - בעין - אינו עולה על 1,200 ₪ [ש' 25-27 בעמ' 7 לפרוטוקול הדיון (להלן: "הפרו'")], הרי הם זכאים לפיצויים מוגברים, לפיצויים לדוגמא, בגין עוגמת הנפש הגדולה שנגרמה להם; ומכמתים את הפיצוי שלטענתם מגיע להם בנסיבות ענייננו, לסך 33,800 ש"ח.

5.אם כן, השאלה המרכזית בענייננו להכרעה היא: האם, לצורך הכרעה במחלוקת הנדונה, ובה בלבד, תניית הפטור, כאמור, הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד? וככל שהתשובה לשאלה זו - חיובית, נידרש לדון גם בשאלה: מה משמעות הקביעה כי מדובר בענייננו בתניה מקפחת לענין כימות הנזק וקביעת שיעור הפיצוי לתובעים.