ת"ק 66570-12-14 סעד נ' פניולוב ואח'

ביום 23.8.14 ארעה תאונה במהלכה נגרם נזק לאופנוע, מ.ר. 7850367 השייך לתובע (להלן: "האופנוע") כתוצאה מהתנגשות בינו לבין דלת רכב מ.ר. 2771017 (להלן: "הרכב") אשר היה בבעלות הנתבעת 1 והשימוש בו מבוטח ע"י הנתבעת 2.

לאחר שמיעת העדויות של העדים הרלבנטיים, שהם התובע עצמו שנהג באופנוע, ובעלה של הנתבעת 1 שיצא מהדלת הימנית של הרכב ובמהלך יציאה זו ארעה ההתנגדות בין האופנוע לבין הרכב, אין כלל מחלוקת כי התאונה ארעה וכי זו ארעה במהלך עקיפה של הרכב ע"י האופנוע מצידו הימני של הרכב.

כפי שתיאר התובע בעדותו (והדבר לא עלה בבירור מתביעתו ומההודעה על מקרה הביטוח) כשהוא התקרב לצומת הסרגל מכיוון מערב, הוא ראה שיש טור של רכבים ברמזור אדום. משכך, הוא ביקש לעקוף את טור הרכבים כדי להגיע לראש הטור ולצורך כך נסע במסלול המיועד לפניה ימינה, תוך שהוא ביקש להכנס חזרה למסלול נסיעתו לאחר השלמת עקיפת טור הרכבים.

כפי שניתן להיווכח מהתמונות שהוצגו בפני, בין המסלול הימני לנסיעה ישר בצומת, לבין מסלול הפניה ימינה קיים קו מפריד, אשר בקרבה לצמות הופך לקו לבן רצוף ול"אי תנועה" מצוייר על הכביש, וזאת עד למקום בו קיים אי תנועה מוגבה בנוי. אין למעשה מחלוקת כי לצורך עקיפת טור המכוניות צריך היה התובע לעלות על אי התנועה המצויר ו"להדחף" לפני המכוניות העומדות בטור.

לטענת התובע בעת שנסע מצד ימין של טור המכוניות חש לפתע חבטה עזה באופנוע מצידו השמאלי, והאופנוע הוטח ארצה והתובע נפל ממנו. לטענתו הוא מצא עצמו מוטל מעט לפני "אי התנועה" המצוייר, ואילו האופנוע נהדף קדימה ועצר על אי התנועה. בדיעבד התברר לתובע כי האופנוע קיבל חבטה מדלת הרכב שנפתחה בעת שהוא חלף על פניה מצד ימין.

בעלה של התובעת בעדותו תיאר כי הוא נסע ברכב בו נהג בן דודו. בעת שהרכב התקרב לרמזור הוא פגע קלות בעגלה של טנדר שנסע לפניו. בשל כך יצא הנהג מהרכב, ומעט אחריו החליט הבעל לצאת גם כן ולצורך כך פתח את הדלת הימנית. לטענתו, מיד כשפתח את הדלת, ועוד לפני שהוציא את רגלו מהרכב, הגיח האופנוע ופגע בדלת.

לאחר שמיעת העדויות וטיעוני הצדדים, אני סבורה כי יש לייחס לנתבעת (או ליתר דיוק לבעלה) מידה רבה של אחריות להתרחשות התאונה, שכן שוכנעתי כי הלה פתח את הדלת, בחוסר זהירות, ומבלי לבחון ככל באם קיים רכב אחר מימין לרכב, ובעת פתיחת הדלת פגע באופנוע. אינני מקבלת טענת בעלה של הנתבעת כי לאחר פתיחת הדלת הגיח האופנוע ופגע בדלת, שכן מיקום הפגיעה באופנוע (מצד שמאל מאחורחי הגלגל הקדמי) איננו עולה בקנה אחד עם האפשרות שהדלת כבר היתה פתוחה בעת שהגיח האופנוע. באם אכן זה היה מצב הדברים, האופנוע צריך היה להפגע בחלקו כקדמי (גלגל קדמי או חלק קרוב אליו) ולא בחלק אחורי יותר של צידו השמאלי.

מעבר לכך, מיקום וצורת הפגיעה בדלת (מעיכב בקצה המסגרת החיצונית), תואם את גרסת התובע באשר לפתיחה פתאומית של הדלת בעת שהוא חלף על פני הרכב.

במצב דברים כזה ברור שהתובע לא יכול היה להבחין בפתיחת הדלת ולפיכך אין מקום לטעון כי צריך היה להזהר במובן זה, אך מנגד מעלים הנתבעים טענה לאחריות עיקרית של התובע דווקא להתרחשות התאונה, שכן הלה נסע בצד ימין של הרכב תוך ביצוע עבירת תנועה של עקיפה מצד ימין, תוך עליה על "אי תנועה" המורה על איסור נסיעה במקום זה. יתירה מכך, לטענת הנתבעים הם כלל לא היו צריכים לצפות אפשרות שאופנוע ייסע באופן כזה, תוך הפרת חוקי התנועה, ולפיכך אין להטיל עליהם חבות כלשהי כלפי התובע.