עודה נ' שלומי ואח'

התובע טוען שאחיו היה בתוך רכב התובע, בחנייה ליד בית האח, מר אחמד עודה, ברחוב החצב בנצרת עילית.

בעוד אחמד יושב באוטו בחנייה, הגיע רכב הנתבעות במהירות, פנה ימינה לשטח החנייה ופגע ברכב התובע בחלקו הקדמי הימני.

הנתבעת טענה להגנתה, שהגיעה עם הרכב שלה למתחם החנייה ברחוב חצב, ונסעה בכביש הגישה למגרש החנייה, כשלפתע התפרץ רכב התובע מימינה, מתוך שורת החניות, ופגע עם חזיתו בפינה הימנית הקדמית של רכב הנתבעות.

עדותו של נהג רכב התובע, אחיו של התובע מר אחמד עודה, הייתה לא מהימנה בעיני והתרשמתי בבירור שהוא סוטה משורת האמת על מנת לזכות בפיצוי שלא מגיע לו.

הוא טען שישב במכוניתו כשהמנוע לא עובד.

טענתו שהנתבעת נכנסה למגרש החנייה ופגעה ברכבו תוך כדי פנייה ימינה, אינה מתיישבת עם התמונות שהגישו הצדדים ובהן רואים את מצב כלי הרכב בתאונה.

הגלגל הקדמי השמאלי של רכב נתבעת 1 מופנה קדימה ולא ימינה, ורכב התובע צמוד לרכב הנתבעות מימין ובזווית של-90%, כך שברור שבעת התאונה נסע רכב התובע לפנים, שהרי רכב הנתבעות לא יכול היה לנסוע ימינה לכיוון רכב התובע כשגלגליו מכוונים קדימה.

לתובע לא היה ביטוח רכוש למכוניתו, ובכך יש להסביר את המניע המוגבר של אחי התובע, שלא לספר אמת.

עדותה של נתבעת 1 הייתה מהימנה, הגם שסיפרה בעדותה שעצרה במקום עובר לתאונה, ואילו בדיווח שלה לחברת הביטוח טענה שנסעה באיטיות בעת התאונה. גם העדה מטעם הנתבעת, שנסעה אחריה, סיפרה שרכב נתבעת 1 היה בנסיעה איטית בעת התאונה.

אני קובע לאור כל האמור לעיל, שהנהג ברכב התובע אחראי לתאונה, כאשר פגע ברכב הנתבעות בנתיב נסיעה שבו הייתה זכות קדימה לרכב הנתבעות.